זה הזמן לשוטרי מקוף

בשבוע שעבר המתנתי ברחוב אלנבי בתל אביב לבן זוגי, ובעל-כורחי הייתי עדה לאירוע שיכול היה להסתיים עם החבר'ה של זק"א. נהג מונית, קוראים לו: ערס מלידה, צפצף דקות ארוכות לנהג מונית שנסע לפניו ובשלב מסוים יצא מהמונית והתחיל לדפוק באגרופיו על החלון של נהג המונית שעצבן אותו. באותו רגע התפללתי לקדוש, שהנהג השני לא יהיה עם אותם גנים, לא יהיה עבריין צעצוע, לא יהיה עם פתיל קצר ולא ייצא עם סכין וידקור את הערס מלידה. ממש לא רציתי לתת עדות במשפט רצח. זה תמיד נגמר ברצח כשערסים מלידה נפגשים. "למרבה המזל", קדוש שמע לי (קדוש לא תמיד שומע לי) והנהג המותקף פחד מאוד ונשאר משותק במונית. כעבור דקות קצרות הוא יצא עם דף ועט, ורשם במהירות את מספר המונית של הערס מלידה ונכנס בבהלה למונית. מאחר שפתח את החלון, הערס מלידה ירק עליו וחזר למונית שלו. בהמשך, כששניהם פנו ימינה ועמדו ברמזור, הערס מלידה יצא "כמו גבר" מהמונית וירק שוב על הנהג המפוחד. אנשים שהיו עדים, כמוני, למחזה נותרו בהלם ובזעזוע. אמרתי להם שהערס מלידה בטוח היה בסיירת מטכ"ל או בשייטת 13 - אחרת איך תסבירו את מעשה הגבורה שלו. המקרה הזה חיזק לי את קו המחשבה שאנו חייבים שוטרי מקוף חסונים ו"מפחידים" שיפטרלו ברחובות העיר ויצמצמו את האלימות למינימום. אין לי ספק שאותו נהג מונית, ערס מלידה, פחדן, ישראלי קטן ומכוער לא היה נוהג באלימות אם היה מבחין בשוטר מקוף. זה היה מרתיע אותו - ולו במעט. אבל אין תקציב. ובגלל שאין תקציב לא יהיו שוטרי מקוף. והאלימות? היא תמשיך להשתולל ולזקוף ראשה בגאון. ללשכות ומכוניות מפוארות יש תמיד תקציב. ילדותי המדהימה עברה עלי בשיכוני המשטרה ברחוב שבטי ישראל ביפו. איזה כיף לגדול בשכונה של שוטרים - הרגשתי הכי בטוחה בעולם. יום אחד פעל בשכונה פדופיל וכולנו, ילדים והורים, נכנסו ללחץ. השוטרים, ובהם אבא שלי ז"ל, לא יצאו פראיירים ועשו מארב לפדופיל. כשתפסו אותו, הם "קרעו" אותו במכות. בתור ילדה חשבתי שמגיע לו. והיום בתור עורכת דין, אני עדיין חושבת שמגיע לו. מי שמלטף ילד, שלא יצפה ש"ילטפו" אותו בחזרה. לפעמים לתת מכות לרעים זו פשוט מצווה. והיום? היום השוטרים פוחדים מהצל של עצמם. (א) כי המשטרה לא נותנת להם גיבוי - מח"ש (מחלקה לחקירת שוטרים) נושפת בעורפם. אז למה "לקרוע" ערס ולהסתבך עם עורך דין עילג (יש הרבה כאלה) שיעשה עליהם קופה? לא מתאים. (ב) המשכורת רעב - אז למה להתאמץ, עדיף להישאר ראש קטן. מילה לחבריי הערבים: אם החשודים מג'לג'וליה יורשעו - תוקיעו אותם, תצאו נגדם ותבקשו סליחה. אני בטוחה שכתבתי את המאמר לשווא וכלום לא ישתנה. מה שהיה הוא שיהיה - כאוס ובלאגן.