אוכלוסיית הסיכון לנזקי שמש
|
|
בהירי העור חשופים לנזקי שמש יותר מכהי העור. כוויות שמש, שהן הנזק המיידי של החשיפה לשמש, עלולות כמו כל כוויה אחרת, להביא לסכנת חיים במיוחד אצל ילדים ואם שטח הכוויה גדול. אנשים בעלי עור בהיר, עיניים בהירות ושיער ג'ינג'י או בהיר וכן אנשים עם נקודות חן מרובות, נמצאים בקבוצת סיכון לפתח סרטני עור. עצם השיזוף מראה כבר על נזק שמש בעור ולכן מומלץ לא להשתזף.
|
איך בכל זאת נחשף לשמש מבלי לגרום לנזק רב?
|
|
1. כל שיזוף מבטא שינוי בצבע העור, כתוצאה מקרינת שמש. העור הינו מכשיר מונה קרינה, וזאת החל מגיל 0 (תינוק נולד עם גוון עור אחיד בכל חלקי הגוף). 2. רצוי לא לשהות בשמש בין השעות 9 בבוקר ל-4 אחר-הצהריים. 3. לזכור שענן ממוצע מפחית את קרינת השמש רק ב-40%-20%, למרות הרגשת הצל שהוא משרה. 4. ישיבה תחת שמשיה על חוף הים מפחיתה את קרינת השמש רק ב-50%, כיוון שהחול בשפת הים מחזיר את מרבית קרינת האולטרה-סגול. 5. שיזוף מלאכותי באמצעות מיטות שיזוף לא מומלצים. הנזקים המאוחרים של הזדקנות מוקדמת של העור ופגיעה במערכת החיסונית קיימים גם בסוג זה של שיזוף. 6. מומלץ לבוש נכון, המגן ומכסה את העור מקרינת השמש. 7. מומלץ להרכיב משקפי שמש, ללבוש לבוש הולם, הכולל לפחות חולצה עם שרוול קצר ולשתות הרבה. 8. מומלץ לחבוש כובע עם שוליים או עם מצחייה, הנותן צל על העורף והפנים, כובע רחב שוליים, או כובע עם מצחייה גדולה, שומר על עור הפנים, העיניים ועל העור הרגיש שליד העיניים. זאת כמובן, רק בתנאי שהמצחייה פונה לכיוון הנכון. 9. חשוב להרכיב משקפי שמש שמסננים את הקרינה האולטרה-סגולה. בישראל קרינת השמש חזקה, והיא עלולה להזיק לעיניים, לכן כדאי להגן עליהן. 10. יש לבדוק שלמשקפיים יש תווית המציינת שהם מסננים את הקרינה האולטרה-סגולה של השמש. 11. מומלץ לשתות הרבה ובכל הזדמנות, במיוחד כשחם, גם כשלא מרגישים את הזיעה - מאבדים נוזלים, ולכן חשוב לשתות, אפילו אם לא מרגישים צמאון.
|
איך לבחור תכשירי הגנה מפני השמש?
|
|
תכשיר הגנה מפני השמש צריך להיות כזה שיחסום את הקרניים האולטרה-סגוליות המגיעות לפני האדמה, הן את קרני ה-UVA והן את קרני ה-UVB. מקדם ההגנה של תכשיר ה-SPF צריך להיות 35 ומעלה. כאשר אדם משתמש בתכשיר שמקדם ההגנה שלו הינו 15, הוא יקבל אחרי 15 שעות שהיה בשמש אותה דרגת כוויה או נזק מצטבר שהיה מקבל לאחר שעה בלא שימוש בתכשיר הגנה זה. יש לזכור, כי שהייה ממושכת בשמש אינה מומלצת גם תוך שימוש במסנן קרינה. 1. למרות שמרבית תכשירי ההגנה כנגד שמש מוגדרים כעמידים במים, רצוי לאחר הרחצה בים או בבריכה למרוח אותם שנית, כיוון שכל כניסה ויציאה מהמים מפחיתים את יעילות ההגנה של התכשיר. 2. תכשירי הגנה נגד שמש בעלי מקדמי הגנה פחות מ-35, אינם מספיקים. תכשירי הגנה עם (SPF) מקדם הגנה 35 עד 30 מספיקים בהחלט. תוספת ההגנה הניתנת על-ידי תכשירים בעלי מקדמי הגנה מעל 35 הינה שולית ולעיתים השימוש בתכשירים כאלה גורם לגירוי בריריות העיניים, הפה והאף. ה-FDA, רשות מזון והתרופות בארה"ב, שוקלת לאסור על היצרנים לפרסם תכשירים עם מקדמי הגנה מעל 30 ולציין על כל התכשירים עם מסנן קרינה מעל 30 - +30 SPF. כיוון שהיא מודעת לנזק האפשרי לעומת התועלת מתכשירים בעלי SPF גבוהה. 3. מרבית הנזק מהשמש לעור הפנים, הצוואר והזרועות אינו משיזוף בבריכה או בים, אלא נזק מצטבר בחיי היום-יום, הליכה ברחוב, נהיגה ברכב, עבודה באזור חשוף ולכן תכשירי הגנה נגד שמש בארץ שטופת שמש כמו שלנו יש למרוח לפחות 300 מתוך 365 יום בשנה כחלק משגרת הבוקר.
|
מהם הגורמים המשפיעים על נזקי שמש?
|
|
השינויים בעור כתוצאה מקרינת השמש קשורים, בין השאר, לעוצמת החשיפה לשמש, משך החשיפה והתדירות. נזקי הקרינה מושפעים ממספר דברים, בין השאר: א. שבירה והחזרת הקרינה על-ידי שכבת הקרן של העור. ב. ספיגת הקרינה על-ידי המלנין (הפיגמנט הנמצא בעור). ג. השימוש בתכשירי הגנה מפני השמש.
|
מהם הנזקים העתידיים כתוצאה מחשיפה לשמש?
|
|
א. סרטן העור - חשיפה לשמש הינה אחד מהגורמים המרכזיים לסרטני עור. לגבי סרטן עור מסוג מלנומה, חלקה של השמש כגורם בהתהוותו עדיין לא ברור דיו. בכל זאת, יש לזכור מספר עובדות לגבי המלנומה (סרטן עור ממאיר ביותר, עם אחוז תמותה גבוה): 1. המלנומה שכיחה פי 10 יותר באוכלוסיה לבנה מאשר בכושים. 2. שכיחות המלנומה גבוהה יותר באזורי קו המשווה מאשר באזורים שאינם שטופי שמש. 3. כוויות שמש כואבות בילדות מעלות את השכיחות של הופעת מלנומה בגיל מבוגר יותר. ב. הזדקנות העור - הזדקנות העור כוללת בתוכה הזדקנות פנימית-כרונולוגית שהינה תוצאה של הגיל בלבד והזדקנות חיצונית שהינה תוצאה של נזק מצטבר של השמש. הזדקנות מוקדמת זו, הנקראת "דרמטוהליוזיס", כוללת קפלים, קמטים, פיגמנטציה (כתמים), עור גס, נימי דם מורחבים, שינויים אטרופיים וכמובן אותם שינויים של גידולי עור פרה-סרטניים בפנים, צוואר, זרועות, ידיים וכל אותם אזורים החשופים תדיר לשמש.
|
ניתן לחלק את הנזקים לעור כתוצאה מחשיפה לשמש לנזקים אקוטיים-מיידיים ונזקים מצטברים- כרוניים-ממושכים בעור, אשר יבואו לידי ביטוי לאחר שנים רבות מתחילת החשיפה לשמש. דוגמאות לנזקי שמש בעור: א. כוויות: גורמות נזק מיידי לעור עקב חשיפה מוגברת לשמש. בעור הכוויה תיראה כהופעת אודם. לעיתים נפיחות, הופעת שלפוחיות וקילוף עור. האודם מתחיל להופיע רק לאחר 6-2 שעות והינו מקסימלי לאחר 24 שעות. אך משך החשיפה של העור הגורמת לאודם אצל אדם בהיר עור הינו 20 דקות בחודש יוני בתל אביב וכ-10 דקות בלבד באילת. חשיפה של פי 4 מהזמנים הנ"ל תגרום לכוויה כואבת וחשיפה של פי 8 מהזמנים הנ"ל. ב. נזק למערכת החיסון של העור: קרינת השמש גורמת לשינויים בתאי העור, לרבות שינויים ב-DNA. כמו-כן, הקרינה פוגעת בתאי מערכת החיסון הממוקמים בעור וכתוצאה מכך פוחתת יכולת ההגנה של העור מפני זיהומים, פוחתת היכולת ל"תקן" תאים פגומים ובעקבות כך עולה הסיכוי ללקות בסרטן העור. ג. פיגמנטציה (כתמים) על העור: כתמים על העור כתוצאה מחשיפה לשמש מבטאים נזק מצטבר של חשיפה ממושכת לשמש עם השנים. כמו-כן, יכולים להופיע כתמים מייד לאחר חשיפה לשמש המבטאים תגובה פוטו-טוקסית, דהיינו השמש בתוספת גורם חיצוני או פנימי, יוצרים תהליך דלקתי המסתיים בפיגמנטציה (כתמים) על העור. הגורמים החיצוניים יכולים להיות מגע עם מיץ תאנים, סלרי ועוד או תכשירים קוסמטיים וחשיפת העור לשמש. הגורמים הפנימיים יכולים להיות תרופות אנטיביוטיות ממשפחת הסולפה או הטטרציקלינים, תרופות נגד יתר לחץ דם, תרופות פסיכיאטריות או גלולות. ד. פריחות ואלרגיות: חלק מהתפרחות האלרגיות בעור הינן דווקא באזורים חשופים לשמש ומבטאים בכך את השינוי של המערכת החיסונית כתוצאה מקרינת השמש.
|
|