בימים כתיקונם, קל לחבוט במשטרה. בסוף השבוע האחרון היה אפילו קל מדי. הרצח הברוטאלי של ליאונרד קרפ בלב תל אביב הביא למאות תגובות נזעמות, ובצדק. אלא שחלקן הגדול כוון בעיקר למשטרה, שלא תמיד בצדק.
בלילה שבין שישי לשבת הזדמן לי להצטרף לפעילות ניידת סיור במחוז לב תל אביב ולהתרשם מקרוב מפעילות המשטרה, הכל כחלק מסיקור של עיתונאית פלילים אמריקנית. רק לפנות בוקר, עם סיום המשמרת, התברר כי מה שהוגדר במהלך הלילה ברשת הקשר המשטרתית כחשש לחטיפה הסתיים עם מציאת גופתו של ליאונרד קרפ ז"ל.
"השוטרים בטח התייחסו בזלזול לתלונה, ורק אחרי כמה שעות התחילו לחפש", חזרו על עצמן הביקורות בטוקבקים בארסיות צינית. לפחות במקרה הזה, בניגוד לדעת הקהל הפופולרית, אין להאשמות אלה על מה להתבסס. נהפוך הוא. מהאזנה לרשת הקשר במהלך הפעילות בניידת באותו הלילה, היה ברור כי מחוזות המשטרה הרלוונטיים לוקחים את התלונה שהתקבלה במלוא כובד הראש. יתרה מזאת, לשאלותיי במהלך הלילה בדבר אמינות הדיווח, חזר והשיב הקצין האחראי בניידת כי מדובר בהודעה אמינה ורצינית. כפועל יוצא מכך, גם הקצה הקצין האחראי מספר ניידות ממחוזו לצורך סיוע למחוז ירקון בחיפושים אחר מי שהוגדר כנעדר באותן שעות.
אבל כאשר הציבור זועם - הוא מחפש אשמים. והמשטרה נמצאת שם כמטרה כמעט נייחת. כחולי המדים רחוקים משלמות, ועל כך אין מי שיחלוק. אבל אפילו ליל שבת האחרון, שהסתיים בצורה כל כך מזעזעת, לא צריך להוביל להאשמות חסרות בסיס נגד מי שבסופו של דבר אמונים על הביטחון האישי של כל אחד ואחת מאיתנו.
החזרת ההרתעה לרחובות באופן אירוני, דווקא ארועים שהתרחשו במקביל באותו לילה, יכולים לשפוך אור על הקשיים האמיתיים שעומדים בפני השוטרים. מגבלת המשאבים בלטה לעין, וחוסר האונים ביכולת לסייע במקרים מסוימים ניכר אף הוא. כך, הומלסים מטרידים זכו בעיקר לאזהרות מהשוטרים, ושיכורים קיבלו שיחה דידקטית. אם, למשל, רוצים להוציא את השיכורים מהרחובות, כמו באמריקה, צריך לפנות למחוקק, ולא לאף גורם אחר.
נדמה היה לפעמים שגם השוטרים עצמם היו רוצים לעשות יותר. בסופו של דבר, שני אלמנטים מרכזיים חסרים כיום למשטרה:
משאבים והרתעה. ובהיעדר משאבים, זה ידוע, גם הרתעה לא תבוא מאליה. איכשהו, ביותר מדי מקרים במהלך ליל שבת התקרבו חשודים ומתושאלים אל השוטרים בצורה מאיימת מדי. בצדק, הופתעה העיתונאית האמריקנית אליה התלוויתי מקרבת היתר שמרשים לעצמם אותם אנשים. באחד המקרים, הקרבה הזו אף הובילה לתקיפת השוטרים, אשר נאלצו בסופו של דבר להפגין כוח, כמעט בעל-כורחם. מעניין לציין שדווקא מדיניות השיטור בארה"ב, הנראית אגרסיבית מדי לעיתים, מספקת הרתעה אשר הייתה יכולה למנוע את האירוע הזה, שנבע בעיקרו מהיעדר יראה כלפי אוכפי החוק.
את המעגל השוטה הזה חייבים להפסיק. אבל דבר אחד בטוח: את ההרתעה מצד אחד ואת הביטחון ברחובות מצד שני צריך להחזיר ביחד עם השוטרים, ולא על גבם.
