אחת החוויות הקולינריות המיוחדות של התייר, הנכסף למעדנים הקולינריים של פעם, היא לתור אחריהם באש ובמים. חובב הנקניקיות המושבע יעשה שמיניות באוויר כדי למצוא אותן אפילו מחוץ לדרך המלך. אלא שבמרוצת הזמן נעלמו כמעט כליל הדוכנים למכירתן. עם מעט מאמץ ניתן, עדיין, למצוא אותם פה ושם בווינה ובמינכן.
את מקומם של הדוכנים לשעבר ממלאות כיום קרוניות ממונעות, שבהן מוצעים כל סוגי הנקניקיות, הלחמניות הפריכות והחרדל. רק הרוכל המוכר אותם נותר, עדיין, נאמן ללבוש המסורתי של פעם: חלוק לבן ומצנפת צחורה.
מי שמתגעגע ל"פיש אנד צ'יפס", לשעבר המאכל הלאומי של אנגליה, יוכל למצוא אותם בדוכני-מכירה מיוחדים באיזורי הוויטצ'פל והגולדסגרין שבלונדון, כשהם מוגשים, כמו בעבר, בצלוחיות-קרטון. גם התפאורה של הדוכנים נותרה נאמנה למקור: תבניות-נירוסטה, שבהן שוחים להם הצ'יפס בים של שמן, ולצידם הדגים המטוגנים והפריכים.
מי שנכסף לתירס קלוי על האש יצטרך להרחיק נדוד ליוון. שם, באתונה או סלוניקי, וגם באחדים מהאיים, ניתן לחשוף את הדוודים הרותחים ובהם קלחי התירס, שמוכנסים לרגע לטיגון על האש ויוצאים מושחמים ופריכים בטעם של גן עדן.
את מבחר הבורקס הגדול ביותר בעולם ניתן למצוא רק בטורקיה, במיוחד באיסטנבול ובאיזמיר: יש ממולאים בגבינה או בתרד, יש בתפוחי-אדמה או בתערובת-ירקות. תאווה לחיך, אבל משמין למדי.
חובבי הכעכים למיניהם יצטרכו להטריח עצמם לגרמניה, שבהם מצויים דוכני-בוטיק מיוחדים למכירתם. יש כעך ענק, קשיח או רך, בציפוי גרעיני אבטיח; יש כעך בינוני, משוח כולו בזעתר ובאורגנו; ויש כעך רך כחמאה, טבול כולו בשמן-אגוזים.
המשוגעים לגלידה מיוחדת ימצאו אותה ברחבי איטליה. המדובר במעדן הבאצ'י - שוקולד פאדג'-מוקשה, בראשו של גביע-ופל, שבתוכו חבויים טעמי-גלידה רכים ומגוונים.
חובבי הסאכר טורטה - עוגת השוקולד המיתולוגית - נמכרת עדיין, כפי שהייתה במקורה, במלון "סאכר" הווינאי, ומוגשת לרוכשים בקופסת-עץ הדורה עם הלוגו של המלון. משהו למזכרת ארכיונית.
ואחרון חביב: קפה המוקה. הוותיקים שבינינו זוכרים אותו בנוסטלגיה, כפי שהוכן במקור בתימן: קפה מתוק, על בסיס של קקאו וחלב מוקצפים. טעם של צפיחית בדבש למה שהיה פעם פאר הקפה.