ההינתקות אין לי כל ספק כי ההתנהגות האלימה של משטרת ישראל בהשתתפות צה"ל, בביצוע הברוטאלי של ההינתקות בחסות החוק, תרמה להתנהגות האלימה של חלקים מהציבור אשר נתנו דרור ליצרם האפל ולסטיותיהם ביחסיהם עם הסביבה, ובמיוחד השפיעה אלימות ההינתקות על מי שהיה זקוק לעידוד קל בכיוון זה בכדי לחצות את הקווים.
ראשית, האלימות שבהינתקות הוכיחה כי החוק גמיש, דבר שמפחית מחשיבותו, וגורע ממעמדו. כשרוצים, מה שהיה פשע אתמול הוא חובה ממלכתית היום.
שנית, ביישום ה"חוק" ראה הציבור כיצד מכים אזרחים באלות, פוצעים נשים וילדים, רומסים בסוסים, וזה כלום - כך יסברו מי שזקוקים להטיה קלה לשם פריקת עול החוק, לעומת מה שמתכוונים לעשות לשכן שאינו נחמד, למי שהעז לעקוף ללא דין, ולמי שמתעכב בהחזרת חוב.
גם למי שלא.
וכי ברמיסת האזרחים – בדקו בציציותיהם של הנרמסים?! וכי מישהו פיקח על רמת האלימות שם?
אמנם המסקנות שגויות ואינן מוצדקות, אך הן הוסקו והמסקנות יושמו.
הסלחנות הסלחנות של הממסד בעלת שורשים לכל עבר, ואף היא מהווה חממה לגידול קבוצות פשע בתנאי חממה שאינם מתקיימים בסביבה הקרובה, לא בארצות שכנות ולא בארגונים עמהם מדינת ישראל מנהלת מו"מ על-אף היותם ארגוני פשע וטרור:
- סלחנות כלפי תופעת האונס שבמשך עשרות שנים זכתה לקריצה במקום לענישה בחומרת הדין הראויה.
- סלחנות לגבי עבריינים מכל סוג ומין באמצעות ההמצאה של שיקום הפושע בתנאי בית מלון וכל זאת חינם על חשבון משלמי המסים, ביניהם כמובן גם קורבנות העבירה.
- סלחנות כלפי עברייני תנועה.
- סלחנות כלפי מגזרים מסוימים שדווקא אצלם חוגג הפשע – בנושא של עבירות בנייה וגזילת אדמות מדינה.
- סלחנות בתוספת קריצה כלפי גנבי מכוניות וגונבי ציוד חקלאי, ומיסוד "ענף" זה תוך שיתוף פעולה עם חלקים מהממסד ובכללם חברות הביטוח וספקי המכוניות.
- סלחנות בלתי ברורה כלפי מסתתרים מחובות מדינה ומחובות פרטיים מאחורי כפרים שהמשטרה וההוצאה לפועל נרתעים מלהיכנס אליהם בחופשיות על-מנת לגבות חוב, קל וחומר – בעלי זכויות פרטיות, שלגביהם איתור חייבים בכפרים ואכיפת החוב שם הם בגדר משימה שאינה רק בלתי אפשרית אלא גם כרוכה בסיכון חיים.
הסלחנות כמדיניות מתמשכת וענפה, וההינתקות כאירוע טראומטי יחיד – יוצרים יחדיו חממה אידיאלית לגידול הפשע כחול-לבן במדינת ישראל.
האחראים – ידועים.
