לאחרונה אנו נתקלים בסידרת מעשי רצח, אונס וסוגי אלימות נוספים. צדק מתי גולן כשכתב "לא ישראל שטופה באלימות ופשע אלא העולם כולו", כדי להמחיש שאנו לא שונים, רק מתייחסים לעצמנו כך. (דבר שמעלה את השאלה מדוע אנו קוראים לעצמנו "עם נבחר"). אך גולן חטא כשהאשים את תכני התקשורת כמרכיב פוטנציאלי העלול לגרום לרוצח בפוטנציה, לרצוח. "גנבות, רציחות.. אונס, תמיד היו ותמיד יהיו חלק מהחיים. אז מה השתנה? השתנה שיש טלוויזיה ועיתונות צעקניים, המעניקים לכל פשע כותרות ענק, ללא ההבחנה בין פשעים של ממש לבין עבירות קלות, ופרסום כזה מעודד פשעים נוספים", הוא כתב. באומרו דברים אלו הוא הקל בחומרת המעשה של הרוצחים ופטר אותם מאחריות.
נכון, לתקשורת יש כוח, היא יכולה לגרום להנעה, הנאה, ואפילו לדרדור התנהגותי, אבל לרמוז שפרסום תכנים מסוימים מעודד פשעים חמורים כדוגמת רצח, זה כמו לאפשר לרוצח לחמוק ממתן דינו לחברה בטענה של "אי-שפיות". לקחת אב מבת או ילדה מאם, לקחת חיים, זו החלטה, בדיוק כמו לקנות אוטו, אף אחד לא מכריח אותך לעשות זאת, אתה עושה זאת בעצמך.
עצם קלות הדעת הניתנת לזכות האדם לחיות מרגע שנולד פשוט מקוממת. הרוצח לא עושה חשבון לכך שיחד עם הנרצח הוא לוקח גם את נשמות המשפחה המתאבלת, שבין רגע הפכה למעוררת רחמים. כל העוסקים בתקשורת יודעים שידיעה או כתבה טובה, היא זו שתצליח לצייר תמונה בראשכם, אז חשבו על תמונה בה מככבת משפחת הנרצח, או על התמונה בה יודע אדם שהוא עומד למות, אותו רגע בו הוא מבין שלא יראה יותר את משפחתו.
עונש מוות משודר בטלוויזיה - win win נראה שקיימת מגמה שלילית במוסר האנושי אך ניתן למנוע את ההשלכות שבדבר, התשובה לכך נמצאת בבית המחוקקים, שלא טורחים להציע את עונש המוות כלגיטימי למי שלקח חיים. השמועה היא שכשפדופיל הולך לכלא, בתמורה למעשיו הוא נאנס על-ידי "חבריו" החדשים, אז מדוע לא להפוך את העניין לרשמי בכל הקשור לרצח? מדוע מי שלקח חיים לא ייתן את חייו בתמורה? עין תחת עין ומידה כנגד מידה זו הדרך לחברה מתוקנת. יתרה מזאת, הרי שאת הדין ואת ההבנה לחומרת מעשיו ייתן הרוצח רגע לפני מותו, כשיעכל שלמחרת לא יקום לבוקר חדש, "ההבנה" הזו לא מספקת, הוא צריך לסבול, עונש מוות צריך להיות איטי ומשודר בטלוויזיה, כדי שאחרים יירתעו ממנו.
קיימת ההרגשה שכיום הרחוב הישראלי כבר לא סובלני כלפי "טעויות" של פושעים הקורות על חשבון עוברי אורח תמימים, ובתוך כך גם כלפי הרוצחים. אך נראה שהפוליטיקאים שלנו אינם משכילים כדי למנף את המצב להון תקשורתי, דבר שניתן לעשות בדרך פשוטה, בהחזרת עונש המוות. בהצעה זו כולם ירוויחו, אם הצליח הפוליטיקאי לקדם את העניין עשה (כמעט) היסטוריה, אם לא, עשה היסטריה.
הפוליטיקאי ירוויח אם יצליח לקדם את ההצעה כי הדבר יוריד את רמת הרציחות והוא יקבל את הקרדיט. גם פושעים לא רוצים למות, הם רוצים ליהנות מחיי הפשע ומהמותרות הפוטנציאליים ש"המקצוע" וחוסר המוסריות בנשמתם מקנים להם.
הפוליטיקאי ירוויח אם ההצעה לא תצא לפועל כי יזכה בתדמית ה"צדיק בסדום", הרי שהמתנגדים לו יהפכו ל"תומכי הרוצחים", (תדמית שכנראה אף אחד לא ירצה בה). אלו שיתמכו ידברו בזכותו, ויעצימו את נוכחותו מעצם העיסוק בדבר. לאור הכותרות בתקשורת נראה שהראשון שייתן הצעה טובה למצב הנוכחי יהפוך לכוכב, כי גם היא דורשת פיתרון, ראיות לכך ניתן לראות בשימוש במילים "שוב", "גל רציחות" "מה קורה במשטרה" במסגרת הכתבות האחרונות, דבר המעיד על חוסר אובייקטיביות של הכותבים.
והציבור.. הציבור ירוויח כי הרוצחים אולי יתחילו לחשוש לגורלם. כאשר הרוצח הראשון בהיסטוריה "קין" לקח את חיי אחיו הוא הסתובב עם סימן, מעניין אם היה עושה זאת במידה והיה יודע שימות מוות בייסורים.