התאבדותו של
דודו טופז היא כרוניקה של מוות ידוע מראש. דודו טופז חי ונשם למען אהבת הציבור – התארים "הראשון בבידור" ו"מלך הרייטינג" היו גאוותו וגרמו לו להאמין כי הוא סוג של כוכב מיוחד במינו שאין שני לו בהצלחה, ביכולת לרתק את הצופים למסך ובכוחו על תעשיית הבידור. דודו טופז קינא באחרים שזכו לאהבת הציבור, שמבחינתו גנבו את המקום שלו והוא עשה מעשה ופנה לבכירי הטלוויזיה בבקשה להשיב את מה שבראייתו שייך לו. כאשר אשליית הכח התנפצה בדמות סירובם של בכירי התעשיה להעניק לטופז יחס מועדף ותשובה חיובית ומיידית לדרישותיו, הדימוי העצמי שלו נפגע ומתוך חוסר יכולת להבין את השיקולים, הצרכים והרצונות של ראשי התעשיה הוא החליט לפגוע בהם כיוון שלתפיסתו, הם פגעו בו.
תיאור קצר זה מכיל עדויות רבות לכך שדודו טופז כנראה סבל מהפרעת אישיות נרקיסיסטית. על-אף כי כל בני האדם הם יצורים חברתיים התלויים בסביבה להגדרת הדימוי העצמי שלנו, בקרב נרקיסיסטים האהבה של הסביבה היא מרכיב קריטי ועל כן, כאשר הציבור הפנה עורף ל"מלך הרייטינג", אשליית הכח והאהבה התנפצה והוחלפה בדיכאון, תחושת חוסר משמעות לחיים וחוסר סיפוק ומכאן פעולות של הרס עצמי שסופן בהתאבדות. כבר בשנות ה-90' מחקרים פסיכולוגיים הראו כי בעלי הפרעת אישיות נרקסיסטית הינם בעלי נטיות התאבדותיות, ועל כן היעדרו של טיפול פסיכולוגי והחיים במעצר שהיוו הוכחה ממשית להתנפצות האשליה היו סמנים ברורים למדי כי בהינתן ההזדמנות, "מלך הרייטינג" ישים קץ לחייו.
הפער הגדול בקרב סלבריטאים בין הדרך בה נתפסו על-ידי האחרים, לבין מצבם כיום כשהם כבר לא בפריים טיים, פוגע בביטחון העצמי ובתחושת הערך של רוב הסלבריטאים, אך ישנם כאלה שיכולים להישען על בני משפחה וחברים טובים, לגייס כוחות ולהצליח להתמודד עם המצב החדש בדרך מיטיבה. לעומת זאת, יתכן ובמקרה של דודו טופז, העדר דימוי עצמי בריא ואיתן טרם כניסתו לעולם הבידור, העדר המשאבים הרגשיים והעדר משפחה קרובה או חברי נפש קרובים אשר יסיעו לו להתמודד עם המצב החדש של "אני לא מעניין יותר בפריים טיים", הובילו אותו לבחור בדרך הקלוקלת שבסוף הובילה אל מותו. בנוסף ללחץ שבו היה שרוי דודו טופז בשל אי הצלחתו להיות רלוונטי לרייטינג, הוא היה נמצא בלחץ נוסף של השלב ההתפתחותי בחייו. בני אדם עוברים שלבים התפתחותיים בכל חייהם, וברבע האחרון של החיים אנשים צריכים להתמודד עם שאלות של מה הספקתי בחיי, האם אני משלים עם העובדה שאנחנו בני חלוף והאם אני מקבל עלי את הזקנה.
תחושת חשיבות עצמית מופרזת היא תכונה שמאפיינת ומסייעת לאבחן נרקסיסטים, אך כאשר התקשורת מפמפמת לסלבריטאים השונים כי הם הדבר הכי חם, הכי חשוב והכי נפלא על המסך, היא עלולה לעורר בהם את האמונה הזו, ועלולה להביא להתפרצות ההפרעה בקרב בעלי פגיעות לנרקסיסזם. מותו המצער של דודו טופז הוא אות אזהרה – האהבה התקשורתית ממכרת, אך קצרת תוקף. על כל מי שנעטף בה ונהנה מאורה להיזכר בכך ולטפח קשרים אמיתיים, בעלי משמעות ואינטימיות עם הסביבה, כלומר להישאר עם רגלים ושורשים חזקים בקרקע על-מנת ליהנות מאוויר הפסגות.
