במשך שנים השתיק משטרו הטוטליטארי של אבי ניר באמצעות צבאו המתקרנף את טופז מעל מסך הטלוויזיה שלנו. טופז ביצע את עבודתו נאמנה, גם אם באופן שנוי במחלוקת, ובכל זאת גורש מסיבות מכרזיות-אוויליות הידועות לכולנו. ובכל זאת, נניח כי נכונה בחירתם של קברניטי הערוץ להדיח את טופז, ישנה דרך לעשות כן! טופז הודח בטעם רע שיוצר בחילה היום אצלו כולנו.
אווירת סתימת הפיות ששוררת היום בערוץ 2, על שתי פניו, תיצור עוד המון מפלצות כמו מר טופז. רק בחודש האחרון התבשרנו על פגיעה בכוכב נוסף, כוכב עולה, הראל סקעת: פסילת שיריו משיבוץ בפלייליסט של חלק מערוצי המוזיקה ברדיו ובטלוויזיה. רגע קודם לכן נאבק סקעת בחברת תקליטים גדולה ורגע לאחר מכן הוא הופך ללא רלוונטי. האמנים והיוצרים המושתקים מעבודתם הם דוגמאות נוספות לכך. אני בניגוד לדודו, מאמין גדול באפקט הגלגל המסתובב ובחוקיו. אמונתי היא, כאשר הינך נמצא למעלה בפסגה, אתה בעמדת בחינה ואם נהגת בחוסר יושר והגינות כלפי הזולת, קארמה טובה תגרש אותך לתחתית המגרש ותרים מבורות הנשייה את אלה שנפגעו מחוסר יושרך. דודו, לצערי ולצער כולנו, לא פעל לפי אותם כללים ואינני שופט אותו, כי מעולם לא הייתי
דודו טופז, מעולם לא הייתי מלך ולא שייטתי גבוהות גבוהות כל-כך, בדיוק כשם שאף אדם אחר במדינת ישראל לא היה וכנראה גם לא יהיה דודו טופז! ואל תספרו לי סיפורים, כולנו בשאיפה להיות, כולנו רוצים להיות בפסגה כלשהי, גם אם בתחומים אחרים, כולנו רוצים להיות דודו טופז, להוציא את החלק האחרון של חייו.
אז מי בסופו של יום הוא באמת המפלצת? אילו אני הייתי חוט אדום במשדרי ערוץ 2, הייתי מתבייש וסובל מנדודי שינה איומים. אילו אני הייתי בין מקבלי ההחלטות שאחראים להפלתו, עקב נקמה ילדותית, של כוכב מהרקיע השביעי לתהום הנשייה, הייתי חש רעשים כבדים בתדר הפנימי. אני מאמין כי מחובת כלי התקשורת בכלל וערוץ 2 בפרט, לפתוח בחשבון נפש נוקב עם עצמם ולערוך בדק-בית כיצד הגיעו למצב שאדם כלשהו רוצה לפגוע בהם. לא יעזרו כל המילים שיגידו מתוך גרונותיהם של מגישים אפורים ופחדנים. בסופו של יום, זה הם עם עצמם וכן, עם המצפון שינדנד להם במשך כל חייהם. שיחקתם באדם על כל רגשותיו, השתמשתם בכל הכוח שיש לכם (ויש לכם) כדי לפגוע באדם בודד, אחד, לבד. כל הכבוד! ניצחתם! כעת הוא הרגע לחוש בושה.
