לפעמים נכון לבכות. הבכי משחרר ממועקה, משחרר מלחץ ומביא פורקן מיוחל. לאחר בכי מרגישים הרבה יותר טוב. בעיתות מצוקה, בעיתות לחץ וכאב, בזמן של רעב נפשי – הבכי יכול להשביע אתכם.
יש תופעה נפוצה של נשנוש ללא גבול, נשנוש וזלילה ללא בקרה בעיתות מצוקה ולחץ. אוכלים ופל מצופה, עוברים לביסלי, שותים קולה, אחר כך מחפשים גלידה טובה, שותים מים, מכרסמים קרקרים, ירקות, קפה ועוגה. ואז מגיע זמן הארוחה. רצוי ארוחה טובה. פיצוי על סבל, על ימים קשים. אחר כך צריך קינוח. אחר כך – אולי תרצו כבר להקיא – מהאוכל, מעצמכם.
אז למה לכם? אל תנסו לשכנע את עצמכם שאתם בכלל מבלים. שאתם אוכלים דברים נחמדים, שכיף לכם. כדאי שתודו בפני עצמכם שהגרגרנות הזו נובעת מעצבים, מדיכאון, מלחץ. מאין כוח יותר.
ואם כך – אז מוטב שתבכו. מוטב שתזילו דמעות ותתנו לבכי לצאת בחופשיות. תבכו לתיאבון. הבכי משביע. נסו ותיווכחו.
נשנוש ללא גבול, אוכל מיותר, זלילה אובססיבית - כל אלו מגבירים את רמת התסכול, את השנאה העצמית, את האומללות. אל תעשו את זה לעצמכם.
הכאב מכרסם? – זה לא אומר שאתם צריכים לכרסם באובססיביות. יש קצת דמעות בקצה העין? תנו להן לצאת בחופשיות. אל תחסמו. תבכו.
למה זה טוב? - ייתכן שהדמעות שמגירים בזמן בכי מפרישות בצאתן חומרים מיותרים ולא רצויים בגוף. ייתכן שהמועקה, הצער והכאב יוצרים עומס של חומרים רעים בראש, והבכי והדמעות הינם דרך להוציאם.
ואחרי שתסיימו לבכות בכי רציני, מלא ושוטף תחושו שבעים כפי שלא חשתם זמן רב. ללא תופעות לוואי של רגשי אשמה על זללנות יתר. ללא תופעת לוואי של אומללות גסה וכבידה. ללא משקל עודף.
העיניים העכורות תהיינה אדומות קצת. אבל כשיעברו כל סימני הלוואי של הבכי תיראו טוב יותר. פנים נקיות ממרירות, פנים שלוות יותר, עיניים מבריקות יותר. הלב יירגע. אתם תחושו שבעים...
