איזה מין חוק נקרא סרבנס אקסלי (להלן - sox)? מי זה גושן והאם גם על שמו נחקק חוק? מה הקשר בין שניהם וכיצד הם קשורים לעולמנו? והכי חשוב - מדוע הנושא מעורר כל כך הרבה אמוציות בקרב החברות הציבוריות והגורמים האמורים לפקח על פעילותן? כל השאלות האלו נשאלו על-ידי אחד מקוראי המאמרים במייל שביקש הבהרות בנושא.
ובכן, התשובה - הנראית במבט ראשון מאוד פשוטה - הופכת במבט שני לקצת יותר מורכבת, בייחוד לאחר חיפוש מהיר בגוגל שיניב לנו מאות מאמרים העוסקים בנושא.
מה יודעים מרבית מאיתנו על הנושא? רובנו בעיקר יודעים ש:
- ה-SOX נחקק בשנת 2002 בארה"ב. חל מאז בעיקר על חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה האמריקנית.
- במקביל להחלתו בארה"ב, החליטו מספר גופים סטוטוריים בישראל ובכלל זה רשות החברות הממשלתיות, המפקח על הבנקים והממונה על הביטוח, להחיל אותו על החברות הכפופות לפיקוחם.
- בשנה האחרונה פרסמה רשות ניירות הערך הוראות המוכרות כהוראות גושן. הוראות שנחקקו בצלם ה-SOX ולכן מוכרות גם בכינויים כ-SOX הישראלי. הוראות האמורות לחול החל משנה זו על חברות ציבוריות הנסחרות בבורסה המקומית.
בכדי להרחיב בנושא ולא לאבד את הידיים והרגליים, נארח השבוע במאמר את רו"ח שאול דבי, מבקר הפנים הראשי של קבוצת אפריקה ישראל, בעל ניסיון מקצועי רב הכולל, בין היתר, הטמעת הוראות חוקים אלו בחברות ציבוריות הנסחרות בבורסה המקומית ובבורסות בחו"ל.
לדידו של רו"ח דבי, לפני שמנסים להבין מהם עקרונות חוק ה-SOX יש להבין מהו הרקע שהוביל לחקיקתו. ומהו באמת הרקע, אני שואל, בהנחה שאנחנו מבקשים להתמקד במספר נקודות עיקריות? ובכן, עונה רו"ח דבי, לצורך כך עלינו להתמקד בראשי הפרקים הבאים.
במהלך העשור האחרון הופתע ציבור המשקיעים בארץ ובעולם פעם אחר פעם, כשחברות ענק הפכו בין לילה לחדלות פירעון וזאת מבלי כל אזהרה מוקדמת. השיא כמובן היה בפרשת אנרון. אנרון היא חברת ענק אמריקנית שעסקה בתחום אספקת חשמל, בדומה לחברת חשמל אצלנו. רק כדי לדמות מה היה גודלה של אנרון, נאמר שמחזור הכנסותיה השנתי היה כחצי טריליון ש"ח. ביום חורפי אחד בסוף שנת 2001, קצת אחרי קריסת מגדלי התאומים וללא כל אזהרה מוקדמת, קרסה לה החברה בקול תרועה רמה אל מול עיניו הנדהמות של הציבור האמריקני. ולמרות שאין קשר ישיר בין שתי הקריסות, בהחלט אפשר לדמות את ההשפעות הגיאו פוליטיות של האחת על עולמנו להשפעות הפיננסיות של האחרת.
בסוף שנת 2001, עם כניסתה לקשיים תזרימים שלא הסתדרו עם הרווחיות שהציגה בדוחותיה הכספיים, הסתבר כי החברה דיווחה מאזנים שקריים לאורך זמן באופן שיטתי ומונחה מלמעלה, ויצרה תרמית חשבונאית מתוכננת ומתוחכמת.
מדוע השפעת הקריסה הייתה כה חריפה, אתם תוהים? יש לזכור כי תחום עיסוקה וכך גם גודלה ואופייה היו כאלה שהגדירו אותה כהשקעה מאוד קונסרבטיבית, בדומה, כאמור, לחברת חשמל אצלנו ולכן כספי פנסיה רבים הושקעו במניותיה לרבות כספי הפנסיה של עובדיה. עד כדי כך הייתה השפעת קריסתה חזקה שתאגיד רואי החשבון הבינלאומי ארתור אנדרסון, אחד מחמשת הגדולים בעולם יש לזכור, נאלץ לסגור את שעריו לאחר גילוי התרמית.
האצבע המאשימה הראשונה של הציבור האמריקני כוונה כמובן כלפי נושאי המשרה של החברה, אשר טענו להגנתם כי לא היה בידם בכדי לגלות את התרמית. טענה שכמובן שלא התקבלה והביאה לסיום הקריירה שלהם בבית הסוהר.
פרשת אנרון הביאה את הציבור האמריקני למצב של חוסר אמון מוחלט הן בהנהלות החברות אך גם ובעיקר ברשויות האמורות לפקח על פעילות החברה. כך גם שב ועלה לאוויר המושג ממשל תאגידי והדרכים לניהולו. ומהו ממשל תאגידי? ככלל אפשר לומר שמדובר במקבץ עקרונות, נהלים, חוקים וכללים, שאמורים להבטיח התנהלות תקינה של תאגידים ומנהליהם, ולצמצם ככל שניתן משברים, הונאות, ניגודי עניינים ושאר פרשיות המסכנות את כספם של המשקיעים מחד, ולגלות מבעוד מועד היכן יש כשל או נקודות תורפה במערכת מאידך-גיסא.
בעקבות פרשה זו יזמו שני חברי סנאט אמריקניים, סרבנס ואוקסלי (אחד דמוקרט והשני רפובליקני, מה שמלמד עד כמה היה הממשל האמריקני נחוש לטפל במצב החדש), חקיקה שכמובן נקראת על שמם (ומכאן SOX), במטרה להחזיר למשקיעים ולציבור את האמון באמינות הדוחות הכספיים המפורסמים על-ידי חברות. וכיצד הדבר נעשה? באמצעות
קביעת אחריות אישית של ההנהלה הבכירה על כל פעולות הארגון ודיווחיו הכספיים; דבר שכמובן לא מצא חן בעיני רבים ממנהלי החברות עצמן, המפעילים עד היום לובי חזק בכדי לסרסו.
חקיקה נדרשת או מבוהלת אבל מהי בעצם משמעות המשפט "קביעת אחריות אישית של ההנהלה הבכירה על פעולות החברה ודיווחיה הכספיים", והאם עד לחקיקת החוק לא היו אחראים חברי ההנהלה הבכירה של התאגידים על פעולות החברה ודיווחיה הכספיים? ובכן, התשובה היא כמובן שהם היו אחראיים, אולם כיום הם נדרשים להציג הוכחות לכך, או במילים אחרות - להוכיח כי נבנתה תשתית בקרה פנימית המאפשרת להם להוכיח באופן סביר כי הנתונים המוצגים בדוחות הכספיים אכן תואמים את מציאות מצבה הכספי של החברה.
יש הטוענים שפרשת אנרון הביאה בעקבותיה לחקיקה מבוהלת וקיצונית אותה הובילו שני הסנטורים סרבנס ואוקסלי, ואשר גרמה לבריחת חברות משוק ההון האמריקני. לדידם של אלו, יש לבחון האם הגזים המחוקק בדרישות החדשות, והאם יש מקום לשנותן ולהפחית מחומרת האחריות של החברות, הדירקטורים, נושאי משרה ורואי חשבון. ואכן, בחודשים האחרונים מתנהלים דיונים סוערים בועדות הסנאט האמריקניות בדבר היתרונות והחסרונות של חקיקה זו. קבוצות חזקות המונהגות על-ידי אינטרסים מנוגדים מנסות לשנות לכאן ולכאן סעיפים בחוק, והכל בשם האמונה והטענה כי טובת המשקיעים עומדת לנגד עיניהם.
ויכוח זה הגיע גם למקומותינו עם החלת הוראות ועדת גושן שבעצם אותן מקובל לכנות ה-SOX הישראלי. וכאן בעצם מסתתר הבון-טון של הנושא. לזכות הטוענים כנגד חקיקה זו יש לומר כי אכן החקיקה יצרה מציאות חדשה, בה לצד האחריות על מקבלי ההחלטות, פעילות חברות הוכבדה והן ספגו עלויות נכבדות בהטמעתה.
עד כאן הרקע לחוק, ותודה לרו"ח שאול דבי שהקדיש לנו מזמנו. בשבוע הבא נעסוק בהוראות החוק, ובעיקר אלו הרלוונטיות לאופן הצגת הדוחות הכספיים, הוראות המוכרות כהוראות סעיף 302 ו-סעיף 404.
בקצרה נאמר שסעיף 302 מתייחס לבקרה הקיימת על הדיווח הכספי. הסעיף מחייב את מנהלי החברה להצהיר כי הדוחות הכספיים כוללים את כל המידע הנדרש, לא הושמט ממנו אף פריט מהותי, והדוח משקף באופן מהימן את התוצאות הכספיות המוצגות בו. הסעיף מחייב אותם להצהיר כי הציגו בפני רואי החשבון כל ליקוי או מעשה שיש בו בכדי להשפיע על אמינות הנתונים המוצגים בדוחות.
סעיף 404 מתייחס לבקרה הקיימת על מערכת הדיווח. הסעיף מחייב את מנהלי החברה להצהיר כי בחברה קיימות בקרות כספיות נאותות על תהליכי העבודה שמתבטאים בנתונים כספיים. הסעיף מחייב את החברה לנתח את כל החשיפות הקיימות בתהליכי העבודה ולוודא קיום בקרות נאותות למניעת חשיפות אלו.
במאמר הבא ננסה לפרוט את המונחים לפרוטות.
