שנים חיכיתי למפגש הזה או לכל הפחות כשלושה חודשים, לפגוש את אלוהים. פנים מול פנים. יש הגורסים כי מדובר רק בשליחת האל, הנציגה שלו על-פני הגלובוס. ואני אומר, אל תיתפסו לקטנות, אלוהים או שליחה, בואו נקשיב למסר אותו הם מבקשים להעביר לנו.
עליתי למרגלות שערי שמים, תורים של אנשים השתרכו לאורכם, אנשי המשמר בדקו אותנו בהיכנסנו למקום. מנסים להתנקש באלוהים? תהיתי. אני יודע כי קיים כעס רב על כל מיני פעילויות שהייתה לו מעורבות ישירה בהם, אך לא שמעתי מעולם שקיימת התרעת מודיעין ממוקדת. מעניין איך הם אוספים את המידע הזה.
הכל היה גדול, מרהיב, מפואר, נוצץ! השקיעו בבית האלוהים, אות האלוהים, אם גדולה בשפה הבינלאומית, המשמשת כיתד ארוכה להגן על קדושת היכל האלוהים. המתנו שעות שהאלוהים יואיל בטובו להראות את פניו, לאחר כמה כאלה מורטות עצבים, הוא(?) - היא(?) הגיע/ה(?). זו היא! זו היא. כן, זו היא! כבוד לפמיניסטים, צדקתם! מקל נחייה אחזה בידה, סטייל משה רבנו, להנחות, לתקן, לשנות, יש לה הרבה על הראש, הוראות חדשות לעולם אחר, עולם טוב יותר (אולי).
חשוכי מדונה בכל אופן, אני לא רוצה להתרברב, אבל חשוב שתדעו כי לא כל אחד זכה להגיע לגן האלוהים. רק בן-ישראל אשר שילם בין חמש מאות שקלים לאלפיים וחמש מאות כאלה. היו גם כאלה שמידותיהם טובות מכולנו וקיבלו כניסת חינם, אני לא אגיד שלא. התשלום הוא זה שהגדיר את מעמדך ואת קירבתך לאלוהים, האתר היה מדורג לפי סולם הדרגות וכל אחד נשלח או הושלך למקום יעדו. אני חושש כי המקום שאני עמדתי בו שימש כמדור הגיהנם: טבעות האוויר התהדקו וסגרו מעלי, צימאון שיווע מגרוני, המון, בחלקו זועם, נשף בעורפי, הכל רצו להתקרב לנציגה האלוהית. איש איש רמסו את רעהו וקידשו את כל האמצעים בדרך לגאולה. נורא, פשוט נורא! זעקתי לאלוהים כי תשלוף אותי ממקום מחנקי ותעמיד אותי בסמוך אליה על בימת הקודש. אלוהים הייתה קרובה מתמיד, ויחד עם זאת, רחוקה מאי-פעם. קינאתי בכל אלה אשר נמצאו במדורים הסמוכים, שמעתי כי שם הכל מקבלים: אוויר לנשימה, מזון מלאכים ומשקה האלים. בפעם הבאה, נשבעתי לעצמי, כי אני איתם שם בפנים!
אלוהים פרשה את משנתה לאורך צלילים מוסיקליים, משהו כמו במושגים שלכם, "מחזמר". "השינוי מתחיל בך", דרשה שיתוף פעולה בכל הנוגע לילדים הרעבים באפריקה, הארת מקומות חשוכי מדונה, שועי עולם - טובים ו"רעים" כאחד התייצבו על מסכי ההר, עולם ירוק, עולם ורוד, דובים בקוטב, פצועי מלחמה, דיכוי עמים, "מרכז האנרגיה זה כאן", קבלה. הכל היה שם, אפילו מחווה עצמית בהצגת שלל מראות האלוהים לאורך השנים, בלונדינית, שחרחורת, קצוץ, ארוך ועוד ועוד...
גאוות המדונה דבר אחד לא היה שם! ציפיתי שבאיזשהו שלב, תהיה התייחסות לצאצאיו של ישמעאל, משהו יותר מאותיות משובבות בערבית, שייאמרו מילים גסות כמו "פלשתיני", "כיבוש", "שטחים". כנראה לאור מילותיה בעניין דיכוי הצוענים ברומניה, חששה האלוהים להתייחס לנושא, מסיבות שהאבטחה לא הייתה ערוכה לכך או מחשש לאבד מכוחה האלוהי. כך או כך, תהיה הסיבה אשר תהיה, אנחנו נשארנו מחוסרי פסוקי הדרכה! אם אלוהים לא יכולה להוציא אותנו מן הסבך הזה שנקלענו או קלענו אליו בחטא, אז מי כן?!
פרץ של מגלומניה נשפך מעת לעת מדָרשתה, "אתם אוהבים אותי?" שאלה וזכתה לתשואות חיוביות ותשועות הדדיות. המדונה שבה ושאלה עד אשר מגבלות הזמן דחקו בה. אפילו אלוהים חייבת לדעת כי אוהבים אותה, מצד שני אני אומר, מגלומניה זה מושג שנתפר על-פי מידות האל, כך שמותר לה...
מדונה, אסתר - אלוהים, הן דיוות. הן נושאות שם אחד בלבד וכל דכפין יודע במי מדובר. אלוהי הדיווה הקפידה ללבוש חגורות ושאר מלבושים בצבעי גאווה ובכך הבהירה לכל הבורים בעניין כי ההומואים והלסביות הם חלק בלתי נפרד מהעם הנבחר.
העם הנבחר של הדיווה היה רגע בו המדונה הזניחה באופן אצילי את תפקידה כאלוהים ו"חילטרה" כחלק מהכוח המלכותי, כמלכה אסתר. המלכה הצדיעה למלך שכבר איננו איתנו, עזב אותנו לעולמו שלו, ולו רק לפני מספר חודשים. מייקל ג'קסון. אהבתי לראות שקיימת אחווה בממלכה, "פרגון מלכותי" תקראו לכך ותפנימו. ג'סטין הנסיך גם כן הפציע מעל המסך ושר את שיר ההלל שלו למלכה "מדונה, מדונה".
אלוהים הייתה בשיאה, גם אם לרגעים שידרה ייאוש, נראה היה כי היא די אובססיבית כלפינו, היא רוצה בנו ויהי מה. שמלת כלה אחת, ירידה על שש וזחילה לכיוונים מנוגדים. חתונה? אני רק חושב שהיה נחמד אם היינו מדברים על כך לפני כן, הצעת נישואין למשל...
אם הרמז לא היה עבה דיו, היא הבהירה נחרצות: דגל ישראל שהשאילה מנציגי גן האלוהים, התעטפות בו ועם ישראל הוא הזוכה, בפעם השנייה ברציפות, בקטגוריית "העם הנבחר".
לסיכום, הרבה חדש לא היה שם! אלוהים לא אמורה לבחור ב"פייבוריט", זה פשוט לא עובד ככה. זה נוגד כל כללי אתיקה באשר הם. קיוויתי כי תניח אבן פינה ב"מרכז האנרגיה העולמי", כדבריה. במקום זאת היא הניחה אבן על הגולל והחשיכה בכך את אורות התקווה שתלינו במלכה-משיחה-אלוהים-המדונה. כל זעקותינו להסברים, דרישתנו כי תשוב ותהדרן אותנו בדברי סיום אחרים נענו בשלילה. ניאלץ להמתין למפגש הבא, אולי בעוד 16 שנים נוספות, יגיעו הבהרות או לפחות אז יחלקו קסוטו להמונים.
