הנה שתי דוגמאות, בסיסיות ביותר, בהן אבות גרושים אינם מקיימים את חובתם ההורית, לא באשמתם כמובן, אלא באשמת משרד החינוך.
- האם הורה זכאי לקבל מידע (רישום ושיבוץ במוסדות החינוך) מהרשות המקומית במקום מגוריו, לגבי ילדו, הלומד במערכת החינוך בעיר? בוודאי. לא רק זכאי, אלא אף חייב לקבל. חייב לדעת. חייב להיות מעורב. זה חלק מאחריותו ההורית, זו חובתו. אבל זה לא כל כך פשוט, כמו שלמדו על בשרם הורים רבים, אבות במרבית המקרים, שלאחר גירושיהם התברר להם שהרשות המקומית מערימה עליהם קשיים כשהם מבקשים למלא את חובתם כהורים ולהיות מעורבים בחינוך ילדיהם.
כיום, הרשויות המקומיות אינן שולחות את דברי הדואר לשני הוריו של הילד כאשר הן נאחזות בטיעון של כתובת אחת לילד, אותה הכתובת בה הוא רשום במשרד הפנים, אשר אותה הם מקבלים
ממשרד החינוך.
אלא שכאשר הורי הילד גרושים ומתגוררים בשני בתים נפרדים, אין לילד כתובת אחת אלא שתיים.
טובת הילד מחייבת שליחת המידע לשני הוריו גם במקרים בהם הילד מתגורר במרבית הזמן אצל הורה אחד.
אם משרד החינוך ידאג לשלוח לרשויות השונות את הפרטים של שני ההורים, הדבר יאפשר לעירייה לשלוח, כפי שמתחייב, את המידע לבתי שני ההורים החיים בנפרד, היא תתרום בכך לחיזוק ושמירת מערבותם של הורים רבים בחיי ילדם. ואם לא למען הילד, אזי למען החברה כולה, שיוצאת נשכרת ממעורבות שני ההורים בחיי הילדים. האם הדעת יכולה לסבול מצבים בהם בגלל סכסוך בין ההורים ימנע מהורה אחד לקבל את המידע לגבי ילדו?
- כל בתי הספר במדינת ישראל הנמצאים תחת פיקוח משרד החינוך, מנוהלים בעזרת חבילת תוכנה, בשם מנב"ס (מנהלת בתי ספר). חבילת תוכנה זו כוללת כמה מודולים, כל אחד מכסה תחום אחר בענייני ניהול בתי הספר, אך עיקרה של החבילה היא מערכת לרישום התלמידים והפקת דוחות (הדוגמה הבסיסית ביותר, היא דף קשר כיתתי) ותעודות.
כיום, כשריד היסטורי, יש חובת רישום של פרטי הורה אחד בלבד במערכת, וזאת בהתאם לחוזר מנכ"ל משרד החינוך. גם במקרה של ילדים שהוריהם אינם חיים ביחד, נרשמת במערכת מנב"ס רק כתובת אחת וטלפון אחד (כמעט תמיד של האם) וההורה השני (לרוב האב), לא יכול היה להיות מעורב כראוי בחיי ילדיו מהיותו בלתי מדווח על-ידי המערכת.
הפיתרון לנושא זה פשוט ובסיסי ועדיין, עד היום, משרד החינוך לא אימץ אותו לצערי הרב. לחוזר מנכ"ל החינוך, יש להוסיף הוראה לבתי הספר לרשום בכל שנה את פרטי שני ההורים במערכת מנב"ס, בלי קשר אם ההורים חיים יחדיו כזוג או חיים בנפרד!
הבעייתיות כיום, בדוגמאות אלו, היא בראש ובראשונה בכל הנוגע לטובת הילד.
בעייתיות נוספת היא ביכולת של אותו הורה שאינו מקבל את העידכונים (בדרך כלל האב) לקיים את חובתו ההורית כלפי הילד ולפעול במרב הזהירות ושיקול הדעת המתחייבים מכל הנוגע לדאגה לבריאותו וחינוכו של הקטין.
אחת מהחובות ההוריות כלפי קטין, בהיותו חסר ישע, היא לדאוג לכל אספקט בחייו. היעדר דאגה שכזו פירושה הזנחה. הזנחה היא עבירה פלילית. בדין האזרחי הזנחה היא רשלנות, עוולה אזרחית.
בצדק, החוק אינו מפחית מן האחריות ההורית לאחר גירושין. שני ההורים אחראים לבריאות הקטין, ואסור להם להזניחו.
כיום, משרד החינוך גורם להפרת חובה חקוקה.