בואו נצא מהמעגל הציבורי ונלך אל צה"ל, חיל האוויר, גורמי הרפואה בו, וקורס הטייס אשר אולי זה הזמן לפשפש קצת בציציותיו. האם קורס הטיס, באמצעות הכלים בהם הוא משתמש, אכן מכשיר את טייסי הקרב? האם הפער בין מטוסי האימון ובין מטוסי הקרב לא גדול מדי?
ונפנה אל מערכת הרפואה האווירית. האם יש תהליך של התחסנות או התחסנות יחסית מפני ורטיגו/BLACK OUT? האם יש כלים ושיטות להבחין מראש בעומד לקרות? האם טייסים צעירים חשופים יותר לסכנות אלה מטייסים מנוסים, ואין ניתן ל"ישן", כלומר באמצעות אימונים אינטנסיביים פרטניים לחשל את הטייס ולהכין אותו טוב יותר למצבים האלה (כאשר ברור שחיסון מלא ודאי לא קיים)?
ונעבור לטייסת. האם שיטת האימון היא נכונה, האם אין זה רק מקרה שדווקא לאסף ז"ל קרה מה שקרה, אך תוכנית האימון היא גבולית, אולי מהירה מדי, אולי שטחי האימון צפופים מדי, ומבוצעים מוקדם מדי בשטח הררי, המסוכן יותר במצבים של אובדן שליטה? האם לא ניתן והאם לא נכון להגביל טכנית ביצועים לטייסים צעירים בשלב האימון הגולמי, על-מנת שלא ייכנסו למצבים אשר יובילו לאסון, האם הגבלת ביצועים לא עלולה לגרום לתופעה הפוכה?
ואם כבר קורה מקרה, האם נכון לפרסם את תוצאות הבדיקה בעיצומה? מי מרוויח מפרסום כזה? מי מפסיד? האם נכון להאשים לפני תום הבדיקה את הגורם היחיד שכבר לא יכול להגן על עצמו, את הגיבור שאיבד את חייו?
ביקור הרמטכ"ל בבית המשפחה הוא דבר חשוב ביותר. התייצבות מפקד החייל, מקלה, ודאי, על המשפחה, ומורידה מהעומס הנורא של האסון. מפקד חיל האוויר הקודם עשה טוב למשפחה ולכולנו כאשר התייצב והשתתף. כנ"ל הנשיא, ראש הממשלה, יאיר לפיד, ועוד הרבה הרבה עיתונאים ועיתונאיות שכתבו, אבל אף אחד מהם לא מילא את תפקידו, כי אף אחד מהם לא קם ואמר - CUT THE BULLSHIT, לא די שתליתם על כתפיו הגאות של הנער את חזון המדינה הציונית העצמאית והלוחמת, עכשיו, כאשר נדם קולו אתם תולים על כתפיו השמוטות והדלות את הסיבה למותו, ואין חטא גדול מזה.
ואני אומר שוב - CUT THE BULLSHIT, לא די שתליתם על כתפיו הגאות של הנער את חזון המדינה הציונית העצמאית והלוחמת, עכשיו, כאשר נדם קולו אתם תולים על כתפיו השמוטות והדלות את הסיבה למותו, ואין חטא גדול מזה, אין חטא גדול מזה, אין חטא גדול מזה.
חקירה, כמו חקירה, צריכה לחקור הכל, מהמסד ועד הטפחות, יש להרבה אנשים אחריות, בין עקיפה ובין ישירה, להיווצרות התנאים אשר גרמו לאסון הזה, וכנראה שאם כתוב בעיתון "טעות אנוש" הם הולכים לישון בשקט. אסור, אסור לאף אחד מאיתנו ללכת לישון בשקט, רמת האחריות מתפרסת כאן, מהאדם הקטן הקורא בשקיקה מציצנית כל פרט אשר מאכילים אותו ברוני התקשורת, העיתונות אשר לא מספרת לנו את מה שאנו צריכים לדעת ומספרת דווקא דברים אשר מוטב אם לא היו מתפרסמים, ומשם לשיטות הניהול במדינה, בצה"ל, בחיל האוויר, אחריות של מנהלים ומפקדים, אחריות ואתיקה של חוקרים וגופי חקירה, ניסיון כן ואמיתי למיצוי חקירות ולהסקת מסקנות קונסטרוקטיביות מהן, תוך ענישת האחראים, במידת הצורך.
לא רק שאנחנו מטילים את האחריות הקשה מנשוא על אנשים שרק אתמול סימלו לנו את כל התום הטוב - אנחנו משחררים מאחריות את כל היתר, זו הופכת להיות מסורת די קבועה במדינתנו, וחובה, חובה עלינו להפוך את הדיסקט, כי כולנו כולנו טסים לשומקום, חצי מאיתנו בוורטיגו, והחצי השני ב-BLACK OUT טוטאלי.
נ.ב. - לא יבשה הדיו ואנו רואים את מר ורטיגו מתווכח עם מר BLACK OUT - זה
סובר שאין לגייס לקורס טיס בנים של משפחות שכולות וזה סובר שיש לתת לצעיר להחליט, כאשר התפקיד של שניהם הוא להביא אל הסטיק של המטוס, או לעמקי המצולות, או לצריח הטנק, או לפלוגות של שמשון, את את טובי הלוחמים בחברה ולדאוג לשלומם, כאילו כולם בנים של משפחות שכולות (כי אם יפלו זה בדיוק יהיה המצב של המשפחות שלהם). מר ורטיגו ומר BLACK OUT, חידלו לספן לנו ספינים, ראו לאיפה זה הוביל את אהוד אולמרט, אנא התחילו לטפל בבעיות!