בנימין נתניהו נכנס בפעם הראשונה ללשכת ראש הממשלה בגיל 47 ועזב בגיל 50. איש צעיר אשר פספס הזדמנות גדולה לךהשפיע על ההיסטוריה כפי שהיטיב לבטא בכתביו הרבים.
הכינויים "שקרן" ו"פינוקיו" דבקו בו בשל העובדה שלא הצליח להעמיד לשכה מסודרת ואחראית, ובשל דיבוריו החתרניים נגד מגזרים שונים.
בניגוד לצו ההיסטוריה קיבל ביבי הזדמנות נוספת, אך לפי מהלכיו האחרונים נראה שהוא לא למד דבר ולא הפנים כלום מלקחי הכהונה הראשונה שלו כראש ממשלה.
ראשי הממשלה שקדמו לו - אריק שרון ו
אהוד אולמרט - החזיקו צוות יועצים בכיר, שבראשם עמד איש סגל שהיה האדם החזק במשרד ומקורב לראש הממשלה (אורי שני אצל שרון, ו
יורם טורבוביץ' אצל אולמרט).
נתניהו חוזר אל הלשכה כמעט כמו שעזב אותה - הביטחון סביר, הכלכלה בשיקום, אך ההתנהלות לוקה בחסר.
הדוגמה הטובה ביותר, היא תכנון נסיעתו החשאית לרוסיה בשבוע שעבר, כאשר לא שחרר תדרוך מדויק לתקשורת אשר החלה לתהות היכן שהה במשך 14 שעות.
התיק הופל על מזכירו הצבאי, האלוף
מאיר כליפי, אשר מסר הודעה שקרית לפיה שהה ראש הממשלה במתקן ביטחוני במרכז הארץ.
במדינה מתוקנת, כליפי היה אמור לשבת לצד ראש הממשלה ברוסיה ולא להישאר בארץ, אך בלשכה ברדקיסטית כל דבר יכול לקרות.
ביבי התנצל על הפקרתו של כליפי במלתעות התקשורת, אך הדבר היה מעט מדי ומאוחר מדי.
