גדעון עזרא בשמשו שר להגנת הסביבה כינה את הקיסר אקיהיטו, "His-University" במקום "His Excellency". שר הביטחון לשעבר עמיר פרץ,
קרא נאום באנגלית משובשת מול תורמים יהודים והפך ללעג ולקלס בפני העולם כולו כשנאומו דלף לתקשורת.
נציגת קדימה בוועידת קק"ל לא הבינה, לדבריה, את טופס ההצבעה באנגלית, ונמנעה בהצבעה בשם תנועתה, ובכך העבירה רפורמה רחבת היקף המנוגדת לעמדת שולחיה.
הכנסת מתירה לנבחרי הציבור לנצל את תקציב הקשר עם הציבור לשם לימודי אנגלית, אך אפילו שרי חוץ ובעלי תפקידים בכירים בהסברה הישראלית אינם מחויבים להחזיק כישורי שפה בסיסיים בשפה המדינית הנפוצה ביותר בעולם.
חוסר ידע באנגלית עלול לגרום לא רק מבוכה אלא גם להפסדים כלכליים.
דוגמה הזכורה לרבים לקוחה דווקא מתחום הספורט הישראלי. בשנת 2001 עמדה להגיע לארץ קבוצת הפאר ליברפול, במסגרת ליגת האלופות בכדורגל, ולהתמודד במשחק גומלין מול האלופה מכבי חיפה. מעבר לציפייה העצומה לבואה בקרב חובבי הכדורגל, אירוח הקבוצה היה אמור להכניס לקופתה של חיפה כ-6.5 מיליון ש"ח לפחות. פקס הכתוב בשפה האנגלית ששלח איגוד פיפ"א המארגן את המשחקים, ואשר כנראה לא הובן כהלכה על-ידי אנשי חיפה, פסל את השתתפותה של מכבי חיפה במפעל האירופי הנחשב, וזאת בשל הכללתו של ואליד בדיר המוצהב במשחק העלייה לשלב הבתים – מה שנודע כפרשת הפקס.
עוד סיפור מביך שאת נזקיו קשה להעריך, התנהל באסיפת קק"ל לאישור רפורמת הקרקעות. לפי הדיווחים בתקשורת, אישרה אספת קק"ל ברוב של 62 קולות את הסכם חילופי הקרקעות מול המדינה. משמעותו של האישור הייתה העברת 70 אלף דונם של קק"ל למינהל מקרקעי ישראל, דבר שיכול היה לגרום לכך ש-290 אלף חוכרים יזכו בבעלות פרטים על בתיהם. אך עם פרסום תוצאת ההצבעה פורסם בתקשורת סיפור מביך: צופיה דיאמנט, חברת אסיפת קק"ל ומזכ"לית תנועת "קדימה הנוער הציוני", בעלת ייפוי כוח של 13 מצביעים מחברי האסיפה,
שינתה את הצבעתה רגע לפני סגירת הקלפי. הסיבה: דיאמנט השתמשה בטופס הצבעה שנכתב באנגלית, ולטענתה, בשל קשיי השפה, טעתה בהצבעתה.
זהו אומנם סיפור שעשוי להישמע כבדיחה טובה, אך מבחינה עסקית היה כאן מחדל שעל פניו פגע או היטיב עם גורמים שונים במשק בעשרות מיליוני שקלים. ידיעת האנגלית על בוריה, ברמה של קריאה, כתיבה, דיבור והבנת הנשמע, חשובה עבור עובדים רבים במשק, וקריטית כאשר מדובר בנבחרי ציבור, אנשי מנגנון המדינה, גורמי הסברה ועוזרים פרלמנטריים. הידע באנגלית הופך אט אט לאחד ממכשירי הסינון החשובים ביותר בקבלת עובדים למקומות עבודה ואין סיבה שלא יהווה מכשיר סינון לממלאי תפקידים בשירות המדינה.
קשה לאמוד את הנזקים הנגרמים לישראל עקב חוסר ידע או אנגלית משובשת, אך הם נרחבים. לאחרונה החל מונהג גם בישראל מבחן לאנגלית עסקית בקרב עובדים, אשר בודק את רמת ההבנה מקריאה ומשמיעה, עם אופציה לחלק נוסף הבודק כושר הדיבור והכתיבה. המבחן מאפשר למעסיקים לדעת מהי רמת האנגלית הנוכחית האמיתית של העובדים, באילו תחומים הם חזקים ובאילו חלשים. כמו-כן מעניק המבחן אינדיקציה מפורטת אילו תפקידים מסוגל העובד למלא, ולאילו הוא איננו מתאים ברמת האנגלית הנוכחית שלו.
יש להתאים את הידע של איש הציבור לצרכים של התפקיד אותו הוא ממלא. הדמוקרטיה הישראלית מאפשרת לאנשים להגיע לתפקידים ייצוגיים רמי מעלה מבלי שתיבדק רמת האנגלית שלהם. בעקבות כך שמה של המדינה והייצוג האינטרס הציבורי של הבוחרים נפגעים. למעשה, גם מבחן פסיכומטרי או מבחן בגרות באנגלית לא יכולים להבטיח רמה מספקת בשימוש באנגלית, ועל כן אני קוראת למחוקקים עצמם להכליל בהוראות החוק מבחני ידע באנגלית אותם יעברו ממלאי משרות מסוימות, בטרם יוכלו לאייש תפקידים הדורשים מהם ידע באנגלית.
>
