כתבה ב'הארץ' מבשרת לנו כי
אנשים מרבים ללכת לקאנטרי קלאב בעצם ימים אלו, ולא בהכרח בשל תודעת כושר מפותחת. הם פשוט מגיעים לשם, בכדי להתקלח. חלקם 'עושים קולות של מתעמלים' מספר דקות, וזאת בכדי לצאת ידי חובה, ואז אצים למקלחת.
כמו בעניין רעידות האדמה, גם בעניין משבר המים המדינה יכולה הייתה לעשות משהו. אך אין כמו לגלגל את העלות על האזרח הקטן.
משטור האזרחים במסווה של משמעת מים משרת את כנופיית השלטון. אזרחים ממושטרים בתחום X, הם אזרחים ממושטרים בתחום Y. ברגע שגזלת מאדם את החיוניות והספונטניות, לדוגמה משום שספרת לו דקות במקלחת, כרתת את מקור המרץ שלו גם מתחומים אחרים. אזרחים שסופרים דקות במקלחת יתלוננו פחות כנגד עוולות, כי הלך הרוח המשטורי, 'התדר המשטורי' חודר גם לתחומים אחרים בחיים. בנוסף, 'משטר המים' או 'היטל הבצורת' בדוחושב ממשלתי גורם גם לפגיעה בפרטיות – יש לך מאהבת שמתגנבת לדירתך ובסופו של יום סוער אתם מתקלחים? עליך לדווח על כך שלא אדם אחד גר בדירה אלא שניים. אתה הומו בארון שמספר לכולם שהוא רווק שגר לבד אך למעשה גר עם בן זוג? עכשיו רשות המים תדע מכך, והכל במסווה של היטל בצורת. במקום שהמדינה תבצע את תפקידה (שכן מדוע היא מקבלת מיסים וסמכויות) ותדאג לרגולציה ראויה של משק המים בישראל, מדינת ישראל השתינה בקשת את שארית המים של ישראל, ובעיתוי מושלם החליטה למשטר את אזרחיה – לספור להם דקות במקלחת, דיירים בבית, וכדומה. מה שמאפיין משטרים טוטליטרים הוא הפגיעה בכבוד האזרחים, דחיפתם למאבק הישרדותי בכדי שלא יתקוממו כנגד השלטון, ומשטורם, הכל בכדי לצרוב בתודעתם תודעת-משוטרים ומפוקחים.
גם בעצם דחיקת האזרחים להמיר את המקלחת הפרטית הביתית במקלחת ציבורית, מרחק נסיעה מן הבית, יש משום 'אורווליזציה' של החלק הפרטי של החיים. הפקעה של הזכות לפרטיות ושיטוח של האישיות הם מן המאפיינים המובהקים של משטרים טוטליטרים.
כאשר אין מים בברזים ואנשים נאלצים להתקלח במקלחות ציבוריות, יש בכך משום כרסום בכבודם ובזהותם העצמית, שכן מקלחת זה משהו שעושים בבית באופן פרטי ולא באופן פומבי (אלא אם אתה במחנה סובייטי לחינוך מחדש).
נכון שהמקלחות בקאנטרי השכונתי אינן רעות ורחוקות מסגנון הגולאג, אך זה משום שהממשלה מפעילה את 'שיטת הצפרדע'.
אם תטיל צפרדע למים חמים, היא תקפוץ מהם מיד, אולם אם תטיל אותה אל תוך סיר עם מים פושרים ותחממו בהדרגה, היא תיוותר שם, עד להרתחתה, לשמחתו של צרפתי חובב רגלי צפרדעים מזדמן. הוא הדין עם הציבור – באופן הדרגתי מכרסמים בתחושת הפרטיות והנוחות שלו. היום הוא צריך לספר לאח הגדול עם מי הוא גר ולהפעיל סטופר באמבטיה "בשל מצב המים במדינה". אתמול נתוני התקשורת שלו נחשפו בשם ה"מאבק בפשיעה". מחרתיים מי ישורנו. כך מתרחש בישראל תהליך של טוטליטריזציה מזדחלת, מאחורי גבנו ומתחת לאפנו.