בדבש מצויים רכיבי מזון חיוניים החשובים לחי כמו לצמחים ולכן עדיף להשתמש בדבש לצורך המתקה יותר מאשר סוכר לבן. בנוסף, למרות שהדבש מתוק עד פי 3 מהסוכר הלבן (שמכיל 400 קלוריות ל-100 גרם), הדבש מכיל רק כ-300 קלוריות ל-100 גרם.
ההרכב הכימי של הדבש נחקר בצורה נרחבת ונמצאו בו יותר מ-180 מרכיבים כימיים. הדבש עני בחלבונים ודל בחומצות שומן, אבל עשיר באופן יחסי לפירות וירקות במינרלים וויטמינים, ניתן למצוא בו וויטמינים רבים כגון: B1 ,B2 ,B3 ,B5 ,B6 ,B9 וויטמין C. בנוסף, ניתן למצוא בו גם מינרלים רבים וחומצות שונות.
מה אומר צבע הדבש? לא כולנו יודעים, אבל ישנה חשיבות לצבעו של הדבש - ככל שהדבש כהה יותר, כך הוא עשיר יותר במינרלים וכך גם עולה רמת נוגדי החמצון בדבש.
מחקרים מראים, כי שתיית ארבע כפות דבש מדולל בחצי ליטר מים, בכל יום, מפחית את הסיכון למחלות לב, עקב השיפור ברמת נוגדי החמצון בדם.
תכונותיו הרפואיות של הדבש היו ידועות עוד בימי קדם וכיום אנו יודעים, כי הסיבה לכך היא הפעילות האנטי-בקטריאלית ונוגדי החמצון הרבים והחזקים הנמצאים בו וידועים בפעילותם כנגד מחלות שונות כגון: חיידקים ופטריות.
מרפא פצעים מריחת דבש על פצעים, כיבים וכוויות, מונעת התרבות מיקרואורגניזמים מזיקים וגורמת להשמדת חיידקים ופטריות בפגעי העור, ללא צורך בתוספת תכשירים אנטיביוטיים. עובדה זו נכונה לגבי דבש טהור בלתי מהול.
הדבש מסייע לריפוי פצעים בפה ולמניעת דלקות בחניכיים ובריפוי מערכת העיכול. בשל הרכבו המיוחד עם תכולת סוכרים גבוהה ורמה גבוהה של נוגדי חמצון, הוא עוזר במצב של אולקוס ומונע התפתחות חיידקים מזיקים במערכת העיכול עם ירידה בשכיחות שלשולים שמתרחשים עקב החיידקים.
כיום מאכילים את הדבורים באבקות פרחים מיוחדות שמיועדות לטיפול במחלות שונות ובראשן טיפול בנפילות של תאים לבנים אחרי טיפולים כימו תרפים.
להזכירכם, אין לתת דבש לילדים צעירים מגיל שנה עקב חשש לתחלואה בבוטוליזם.