דוגמה מובהקת הממחישה את הדילמה בתפקידו של המומחה היא - חוות דעת מקצועית בדבר שיקומו של מבנה שנסדק בגלל תכנון ו/או ביצוע גרוע.
מן הסתם, יכולים להיות הבדלי גישות והבדלי אינטרסים לצדדים הנצים זה עם זה. מצד אחד, המזמין את עבודת הבנייה [הקמת המבנה] רשאי לטעון טענה, לגיטימית מבחינתו, כי מגיע לו מבנה תקין ללא סדקים וללא טלאים, וכן גם ללא כל סיכוני סדיקה לעתיד, ומבנה מסוג זה הוא אמור לקבל בזכות, גם אם לצורך זה יהא דרוש להרוס את הבית מן היסוד ועד הטפחות - ולבנות הכול מחדש.
מצד שני, תיתכן גישה אחרת, לפיה יישאר המבנה הסדוק והשוקע כפי שהוא, למעט תיקונים קוסמטיים. לאמור, המזמין לא יקבל מבנה כפי שציפה לקבל, אלא מבנה מתוקן במידת הסבירות - ובלבד שהמבנה לא יתמוטט.
ואולי בצד פתרון חלקי זה, יתווספו פיצויים שיינתנו על-פי החלטת בית המשפט כנזק לא ממוני ו/או על-פי דוח שומה שיערוך שמאי מקרקעין ויקבע מהו שיעור ירידת ערך המבנה כתוצאה מהסדקים ויתר הנזקים שנגרמו ואינם באים על פתרונם השלם.
...אלא שסוגיות אלו אינן מעניינו של מומחה בית המשפט, ורק בית המשפט עצמו מוסמך ומוכשר לדון בהן.
מהנדס, אדריכל, שמאי מקרקעין - כל אלה אינם משפטנים בהכשרתם, וכמומחים מטעם בית המשפט לא הוסמכו לגבות עדויות ולבחון ראיות. אין זה מתפקידם, בהתמנותם כמומחים מטעם בית המשפט - לקבוע עמדה בנושאים המשפטיים:
א. האם מגיע למזמין מבנה כפי שהזמין וכפי שהיה צפוי מלכתחילה - ללא ליקויים וסדקים כלל והבנוי לפי התקנים, גם במחיר הריסה ובנייה, או שמא יסתפק המזמין במבנה נחות, עקב הנסיבות, שתיקונו יהיה חלקי, ובצדו בית המשפט יוסיף פיצוי כספי?
ב. מהו הפיצוי הכספי בגין נזק לא ממוני?
ג. כל נושא שבמחלוקת ואינו בתחום המקצועי [ההנדסה, האדריכלות, השמאות].
יובהר כי הדברים הללו תקפים גם כאשר אותו מומחה אשר התמנה כמומחה מטעם בית המשפט הוא גם מהנדס/אדריכל/שמאי וגם משפטן/עו"ד, וזאת מאחר שמה שקובע אינה רק ההשכלה, אלא בעיקר - המינוי.
נושאים אלה הם משפטיים ביסודם
ובית המשפט יענה בהם. על-פי תקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984, פרק י"א [מומחים], רשאי מומחה בית המשפט להגיש לבית המשפט שאלה כאשר אינו יודע כיצד לנהוג, או כשמי מהצדדים דורש ממנו דרישות שאינן נראות לו.
כך נהג המומחה אינג' חיים בריקסמן, שמונה ע"י בית המשפט המחוזי בירושלים בתיק אזרחי 3213/01
אהרון מנחם ואורה ואחרים נגד שיכון עובדים בע"מ. תוך כדי בדיקת הדירות, עלתה מחלוקת בין הצדדים לדיון בדבר האחריות לקיום ליקויי בנייה שונים, ובעניין זה טוב עשה המומחה שלא פסק דבר בטרם בירור, אלא העביר את המחלוקת בטרם כתיבת חוות דעתו המקצועית לפתחו של בית המשפט.
כב' השופט המחוזי משה דרורי פסק:
"על המומחה להתייחס לכל הליקויים, והוא יציין ליד כל ליקוי או שינוי או אי התאמה למפרט את העובדה האם מדובר בליקוי, שינוי או אי התאמה, שלטענת הצדדים בוצעו על-ידי הנתבעת, טש"ת [הקבלן המבצע - אב"ע]
הנ"ל". (ההדגשה במקור).
"הכרעה בנושאים אלה מחייבת שמיעת ראיות והגשת סיכומים בכתב. מקומם של אלה רק בשלב הבא. כאשר המומחה כבר מצוי בשטח, מן הראוי שיתן לפני בית המשפט תמונה מלאה ביחס לכל הליקויים". (ההדגשה אינה במקור).
אם נחזור לדוגמה שלנו בעניין המבנה שנסדק, הרי הסוגיה האם מגיע למזמין מבנה תקין כפי שציפה מראש, וכפועל יוצא מכך הפתרון יהיה הריסה ובנייה, או שהדרך בה ינקוט בית המשפט תהיה תיקונים מינימליים + פיצוי משלים - סוגיה זו וסוגיות משפטיות אחרות לא יידונו בפני המומחה, אלא בשלב מאוחר יותר, ולפיכך חובה עליו להביא אל פתחו של בית המשפט את שתי האופציות לשיקום המבנה, ובית המשפט ישמע עדויות, יבדוק ראיות, יבחן סיכומי-טענות - ויפסוק את דינו.
פסק הדין הנזכר לעיל רצ"ב [לא פורסם].
