אחת מן התבונות המייחדות מנהיג ציבור ומבדילות אותו משאר העם, היא קבלת החלטה לנקוט במהלך מדיני או צבאי גורלי, בלתי צפוי, תוך לקיחת אחריות בצד נטילת סיכון.
יש להבהיר: לא תמיד נקיטת יוזמה לכשעצמה הינה הדבר הנכון לעשות, ולא יהיה זה נכון לדרוש ממנהיג כי יעשה מעשה ויוביל את העם לסיכונים ולהרפתקאות שעלולים לגרום נזק בלתי הפיך, וזאת רק בשל המחשבה כי מצפים ממנהיג שיעשה מעשה בלתי צפוי ונועז, כי לא כל מה שבלתי צפוי ולא כל מה שנועז - הם בבחינת המעשה הראוי והנדרש לעשותו.
זו הדילמה הניצבת כיום בפני מקבלי ההחלטות במדינת ישראל יותר מבכל מדינה אחרת בתבל.
שכן, ככל שחולף הזמן, גדל הקושי לבצע את המתקפה לחיסול הגרעין האירני, ומנהיג כמנחם בגין אשר בתקופת שלום רגועה ושלווה - קיבל החלטה ותקף וחיסל את הכור הגרעיני בעירק - לא היה לנו, כאשר היה צורך לטפל באירן.
והזמן אוזל, ואולי (לפי ליברמן) כבר אזל.
גם אם מדינת ישראל נמצאת כיום בסיכון כה רב עד כדי כך שאין ביכולתה לבטלו, על ראש הממשלה לבדוק למה זה קרה, כדי להפיק לקחים לגבי אירועים ומבצעים שזמנם טרם חלף, למשל, כמו זה שהיה נחוץ לביטול ההתחמשות בלבנון במשך שש השנים של התעצמותה כדי למנוע את מה שקרה בצפון מדינת ישראל במלחמת בין המצרים, או, כמו מה שהיה צריך להיעשות ולא נעשה כדי למנוע את היכולות ארוכות הטווח של כנופיות הטרור בעזה - טרם מלחמת עופרת יצוקה.
ויש גם החלטות נועזות של הנהגה כושלת, שעל-אף היותן יצירתיות, נועזות, הרפתקניות, קריטיות, הן גם: הרות אסון, בגרימת נזק בלתי הפיך - ראה ערך:
ההינתקות.
בהנחה שטרם חלף זמן הפעולה נגד אירן:
השהות הקיימת לפעולה יזומה של ישראל לבדה בעניין הגרעין האירני - היא גרף יורד בממד הזמן, מול גרף אחר המתאר את הסיכוי לפעולה צבאית בינלאומית ו/או פעילות אחרת בינלאומית העשויים להיות תחליף מייתר לפעולה צבאית ישראלית נגד אירן. הזמן שנותר, אם נותר, הוא עד למפגש בין שני גראפים אלו, ולא מעבר לכך.
בהנחה שמדינת ישראל כבר עברה את הגבול הקריטי ואין אפשרות סבירה לפעולה צבאית עצמאית:
במצב זה, משרד החוץ יעבוד שעות נוספות, וזאת לצד עוד כמה גורמים ממשלתיים לצידו.
בנוסף, כל מי שמציג את שירותיו לעם היושב בציון כמנהיג בפוטנציה, יצטרך להפיק לקחים מההשתהות שבפעולה שהוחמצה. בנוסף, כמה מהאישים ששימשו בעבר הקרוב כראשי ממשלה ושרים בכירים בה, חייבים לערוך חשבון נפש נוקב, ולספק תשובות לכמה שאלות גורליות.
כל זאת לא רק למען חשבון הנפש, אלא יותר מכך למען הבנת תהליכים מדיניים והקדמת תרופה למכה, ראיית הנולד וקידום פני עתיד, כפי שמצפים ממנהיג אמיתי לעשות.
