עוד כשלון חינוכי: הפעם של שר חינוך 'לאומי'

אמירה צינית מייאשת נפוצה בחוגי המחנה הלאומי, ונשלפת כל אימת שמתברר שממשלת הימין שבה ומאמצת מדיניות שמקורה בבתי המדרש ההזויים של השמאל המשיחי: בחרת ממשלת שמאל - קיבלת שמאל; בחרת ממשלת ימין - קיבלת שמאל. ואולם, עד היום סברו בימין, כי אמירה זו תקפה אך ורק בנוגע ליחסים המדיניים שבין מדינת ישראל לפלשתינים. על-פי תורת השמאל, ישראל צריכה רק לוותר ולוותר על נכסים אסטרטגיים למען השלום, כדי שישרור שלום אמת בין הישראלים לפלשתינים, ממש כמו בגבולה של צרפת עם גרמניה. לא משנה שמקרה הבוחן של פינוי גוש קטיף מוכיח את ההפך, שוויתורים רק מחלישים את ישראל וחושפים אוכלוסיה ניכרת לקסאמים ולפצמ"רים. אבל ממשלות הימין עדיין נאלצות להיכנע ל"עליהום" התקשורתי של השמאל, ושל מנהיגים "ליברליים" בעולם, שחיי יהודים שווים בעיניהם כקליפת השום, ולהכריז מדי פעם על ויתורים נוספים ללא תמורה - דוגמת הוויתור האחרון של ממשלת הימין: נכונות להכיר בעיקרון שתי מדינות לשני העמים ונכונות להקפיא, ובעצם לחנוק, את ההתיישבות הישראלית ביו"ש. אין כמובן כל חידוש בדברים הללו ולא היינו משחיתים מילים על תופעה זו של "הצבעת ימין קיבלת שמאל", אלמלא התברר מפעם לפעם שהווירוס הזה של אימוץ תפיסות עולם שמאלניות אינו עוצר בנושא המדיני. מי היה מאמין למשל שמשרד החינוך, תחת הנהגתו של גדעון סער, איש ימין מובהק, שהחל את דרכו הפוליטית בתפקיד ארגוני בכיר ב"נוער התחיה", יאמץ את מדיניותה השמאלנית של קודמתו יולי תמיר. הייתה זו יולי תמיר שהורתה על הכללת ה"נכבה" הפלשתינית בספרי הלימוד הישראלים, מבלי להבהיר לתלמיד הנבוך כי הפלשתינים עצמם הם-הם שגזרו על עצמם "נכבה" זו. הרי היו אלה הפלשתינים שהכריזו מלחמת השמד על מדינת ישראל כבר ביומה הראשון וחשפו לעין כל, כי מטרתם היא לגזור "נכבה" על היישוב היהודי ומדינתו הצעירה: לחסל את היישות היהודית בארץ ישראל ולזרוק את היהודים עד האחרון שבהם לים (טוב, אולי לא כולם ממש; ייתכן שהיו מנפיקים אי-אלו תעודות זהות פלשתיניות לאוהביהם מן הפלג הקיצוני של נטורי קרתא). דוברי הימין שהיו אז באופוזיציה, ובהם גם ח"כ גדעון סער, מחו בזעם, ובצדק, כנגד עיוות משווע זה של ההיסטוריה הישראלית, ובעיקר על סילופה בעצם הצגת התוקפן כקרבן.