שר הביטחון, בביקורו באנגליה, נחשף לתביעת ערבים על חלקו במה שהם מגדירים "פשעי מלחמה". אל לנו להלין עליהם ובוודאי לא להיות מופתעים, כאשר אנו בתוך מדינת ישראל מאפשרים לארגונים כמו 'יש דין', 'בצלם', 'נשות ווטש' ואנרכיסטים שונים לתבוע בכל עילה שהיא חיילים ומפקדים העושים מלאכת קודש במניעת פיגועים ובבלימת מחבלים. תביעות אלו אינן מופנות כנגד התעללויות של חריגים בודדים אותם מגנה גם המערכת הצבאית והאזרחית ומענישה בעונשים כבדים. תביעות אלו מופנות כנגד קצינים וחיילים המפעילים אמצעים וכוח סבירים ומקובלים כדי לקבל מידע חשוב שיוביל למניעת פיגועים, יחשוף מצבורי ומחבואי נשק.
נציגי המדינה ונציגי הצבא, במקום לעמוד איתן מאחורי העוסקים במשימות קשות אלו, לגבות אותם בכל ולחזק אותם, נכנסים למלכודת משומנת היטב של הארגונים הנ"ל הממומנים ע"י האיחוד האירופאי ותומכי המחבלים. מתחילה התגוננות (מקרה הילד א-דורה, מבצע חומת מגן), אנשי כוחות הביטחון נחקרים ונעצרים כאילו היו עבריינים (גם המצטיינים מביניהם) דוגמת סגן אדם מלול, מפקדיהם הקמים להגן עליהם מפני האשמות חסרות שחר, ננזפים, מודחים ומוצאים את עצמם עומדים למשפט כוון שיצאו בריש גלי למען פקודם.
לאן הגענו?
במצב זה אין ביכולתו של הצבא להגן על תושבי המדינה ולסכל פיגועים. אולי היה כדאי שהרמטכ"ל יודיע לדרג המדיני כי במצב זה בו אין "רשות" להפעיל לחץ סביר והגיוני לקידום המטרה, ובמצב בו עומדים קצינים וחיילים לדין בשל פעילות סבירה ונורמטיבית שנועדה לסכל פיגועים, צה"ל לא יוכל למלא את המשימה.
כל זמן שמשימה זו מוטלת על הצבא, אסור למצ"ח, לפרקליטות ולכל גורמי האכיפה להעמיד לדין חיילים וקצינים המגובים על-ידי מפקדיהם. על המדינה
לחוקק חוק חסינות לכל החיילים והקצינים הממלאים את תפקידם על-פי הנהלי,ם הערכים והפקודות המוכרים ומוסכמים על כל הדרגים המעורבים, אשר אושרו בתחקירי הצבא בסמוך לכל אירוע. לא תינתן אפשרות שלוחת רסן וחסרת פרופורציות לחוקרי מצ"ח ולפרקליטות לאזוק, לכבול ולעצור למשך זמן בלתי מוגבל, דבר שנובע מהיותם תחת לחץ הארגונים העוינים המאיימים גם עליהם בתביעות שונות.
החלטה על העמדה לדין במקרים חריגים תתקבל ע"י מפקדי שטח המתפקדים בתפקידי שדה, המכירים את המשימה, את האוכלוסיה, את מורכבות הפקודה ואת קשיי הביצוע שלה, בשיתוף נציג הפרקליטות ונציג הרמטכ"ל. רק לאחר המלצתם, על סמך עיון בראיות וחקירת הנוגעים בדבר, ומסקנתם כי נעשתה פעולה חריגה בזדון, יועבר הטיפול למצ"ח - מה שנקרא "שימוע", המקובל באזרחות ונמנע מחיילי צה"ל.
הטיפול במקרים החריגים הנוגעים להתעללותי יעשה במלוא חומרת הדין ע"י גורמי האכיפה ויוטלו עליהם עונשים חמורים. למותר לציין כי לשמחתנו אלו מקרים בודדים וחריגים, ואילו רוב התביעות הנובעות מתלונות האירגונים העוינים שהוזכרו אינן נובעות מרצון למצות דין אלא ממטרה לגרום לדה-מורליזציה בצבא ולסירוס כל האמצעים למנוע פיגועים.
אלו בחזקת מהרסייך ומחרבייך....
קולה של אמא שם לו למטרה להביא למודעות הציבור מצב בלתי נסבל זה לו חשופים יום יום חיילי צה"ל, לגרום למחוקקים לחוקק חוקי חסינות בלתי חדירים להגנת ילדינו החיילים, החשופים להתנכלות הן מצד המבוקשים והן מצד האירגונים העוינים.
אף אזרח במדינה אינו יכול להמשיך ולהתעלם ממצב זה, במיוחד לאור העובדה שמלבד חיילי חטיבת כפיר העוסקים בכך יומם ולילה (שהם כמה אלפים), ישנם חיילי מילואים שגם הם כמה אלפים המבצעים את אותה המשימה.
