פרסום דוח גולדסטון והבעיות הקשות שהציב פרסומו בפני ישראל, שבים ומוכיח את האופן הכושל שבו ניהלה ממשלת אולמרט את מבצע 'עופרת יצוקה' ואת הדוקטרינה השגויה שהיא כפתה על צה"ל בניהול הקרבות ברצועת עזה.
אינני טוען לרגע שהיציאה למלחמה הייתה מיותרת או לא מוצדקת; היא אומנם הגיעה באיחור של שמונה שנים בהן ארגוני הטרור הפלשתינים מיררו את חייהם של תושבי דרום הארץ, אך האופן שבו ניהלה הממשלה את המלחמה על-פי הדוקטרינה המוטעית של "בעל הבית השתגע" או בעגה הצה"לית "דוקטרינת א-דאחיה", הביא לפגיעה באזרחים פלשתינים חפים מפשע ולהצגתה בדיעבד של ישראל כ"פושעת מלחמה".
ובכן, למה כוונתי? הניסיון הרב בטיפול בטרור, במיוחד ניסיונה של ישראל בטיפול הטרור הפלשתיני, מעיד על כך שהדרך היעילה ביותר לטפל בטרור היא באמצעות טיפול נקודתי במנהיגיו ובאלה המשגרים ומשלחים את המחבלים לפיגועים - מדיניות של סיכול ממוקד, או בשפה העיתונאית "מדיניות החיסולים". ישראל לא הייתה צריכה להמתין שמונה שנים כדי לטפל בבעיית ירי הרקטות לעבר דרום הארץ. היא הייתה צריכה לחסל באופן שיטתי ורצוף את מנהיגי החמאס ברצועת עזה ומחוצה לה כדי ליצור את ההרתעה הדרושה.
מי שעל-פי פרסומים זרים יכול לחסל בליבה של דמשק את רב המחבלים עמאד מורנייה, יכול להגיע, ללא בעיה מיוחדת, למחמוד א-זהאר, אסמעיל הנייה ואחמד ג'עברי בעזה, ח'אן יונס או רפיח. במקום זאת ניהלו מנהיגינו מדיניות רופסת של חוסר תגובה, חוסר יוזמה ורפיסות ששיאה היה הסכמה להסדר של רגיעה (תהדיאא') עם החמאס, שרק עודדה את ארגוני הטרור ברצועה להגביר את התעצמותם הצבאית ולהמשיך בסיומה בירי רקטות לעבר ישראל.
כשהחליטה ממשלת אולמרט, סוף-סוף, לצאת למלחמה, היא עשתה זאת כתוצאה מלחץ כבד של אמצעי התקשורת תוך שהיא מאלצת את צה"ל להילחם ברצועת עזה כמו "פיל בחנות חרסינה" נוכח המגבלות שהטילה עליו.
עכשיו נדרשת ממשלת נתניהו להתמודד עם הפירות הבאושים שהותיר אחריו מבצע 'עופרת יצוקה'. מצבה של ישראל בעולם הוא קשה. הפלשתינים פועלים באמצעות שונאי ישראל באירופה להעביר את דוח גולדסטון לבית הדין הבינלאומי בהאג; שרי ישראל וקציני צה"ל חוששים לבקר באירופה מחשש שייצאו נגדם צווי מעצר בגין "פשעי מלחמה"; תדמיתה של ישראל כמדינה הומאניטארית נפגעה באופן קשה והאנטישמיות גברה - הכל בגלל מדיניות שגויה ובלתי אחראית של ממשלת אולמרט.
והנה, נראה שיש כאלה שרוצים להחמיר את מצבה של ישראל עוד יותר, והם מציעים להקים ועדת חקירה חיצונית לבדיקת מסקנות דוח גולדסטון בראשות משפטן בכיר, כאילו שאם תבדוק ישראל את הטענות בדוח ירפו ממנה שונאיה ויפחיתו את הלחץ הבינלאומי עליה. בדיקה או חקירה כזו רק תשרת את אויביה של ישראל ושום תועלת לא תצמח לנו ממנה. עצם קיומה יטיל דופי בבדיקות ובתחקירים שעשה צה"ל והיא תרפה את ידיהם של המפקדים והלוחמים בכל מלחמה עתידית. היא תפגע גם בזכות החוקית והמוסרית של ישראל להילחם מלחמה מוצדקת בטרור.
השופט גולדסטון כבר מרוצה מהפרסומים בישראל על האפשרות להקים ועדת חקירה כזו, למרות שהידיעות על כך באמצעי התקשורת הוכחשו על-ידי הממשלה באופן רשמי. גולדסטון אומר כי "הוא יהיה מאושר" אם הדבר הזה יקרה; אם הוא יהיה מאושר סימן שהדבר רע לישראל. נראה שראש הממשלה נתניהו ושר הביטחון ברק מבינים היטב את הסכנות בהצעה להקים ועדת חקירה שכזו, אולם הם צריכים להיזהר שלא ליפול למלכודת של קיום בדיקה כלשהי של מסקנות דוח גולדסטון.
כמה מדינות ידידותיות בעולם העבירו מסרים לישראל כי הקמת ועדת בדיקה או ועדת חקירה במסקנות דוח גולדסטון, "ימשכו את השטיח" מתחת לכוונה להעביר את הטיפול בדוח למועצת הביטחון או לבית הדין בהאג; אולם בהחלט ייתכן מצב שאויבי ישראל ייאחזו בטענה שעצם הקמת ועדת בדיקה על-ידי ממשלת ישראל מוכיחה שגם ישראל יודעת שיש ממש במסקנות הדוח ולכן יש לטפל בהן באופי מעשי בפורומים הבינלאומיים המתאימים.
ישראל פעלה, בצדק, באופן נמרץ במישור המדיני להבהיר לארצות הברית כי אם לא תטיל את כובד משקלה לעצירת הטיפול במסקנות הדוח במסדרונות האו"ם, לא ניתן יהיה להתקדם לעבר חידוש המשא-ומתן עם הפלשתינים. הבהרה דומה הועברה ליו"ר הרשות הפלשתינית מחמוד עבאס, שהורה בחודשים האחרונים לאנשיו לפעול במוסדות שונים בעולם כדי להביא להעמדתה לדין של מדינת ישראל בבית הדין הבינלאומי בהאג.
המאבק הישראלי בדוח גולדסטון צפוי להימשך עוד זמן רב; ארגוני זכויות אדם פרו פלשתינים, ארגון החמאס ומדינות ערב לא יניחו לנושא לגווע. ישראל נכנסה בגלל מדיניותה של ממשלת אולמרט לתוך סבך משפטי ובינלאומי שעלול להביא לתוצאות הרות אסון לישראל שיכבלו גם את ידיה בעתיד במלחמתה בטרור. ישראל חייבת לגבש אסטרטגיה מדינית חדשה כדי שלא תודבק עליה בעולם התווית של "פושעת מלחמה". יש לגייס למאבק הזה את מיטב המוחות המשפטיים בארץ ובעולם וכמובן, לא לשכוח את הצורך במסע הסברה נרחב באמצעות מיטב המסבירנים של שירות החוץ הישראלי.
ויש עוד מסקנה חשובה שישראל צריכה להפיק מהמצב שנוצר עקב פרסום מסקנות דוח גולדסטון, במיוחד נוכח התחדשות הירי מרצועת עזה לעבר ישראל בשבועות האחרונים על-ידי גורמים המזוהים עם תנעת הג'יהאד העולמי; מסקנה הקשורה למלחמה בטרור. אין להבליג או להסתפק בהפצצת מנהרות בציר פילדלפי בתגובה על ירי רקטות לעבר ישראל. יש לחדש לאלתר את פעילות החיסול של מנהיגי הטרור ומשלחיו. זהו האמצעי היעיל ביותר למלחמה בטרור וליצירת ההרתעה הדרושה. מדובר באמצעי נקודתי וממוקד שאיננו פוגע בחפים מפשע ומוצדק מבחינה מוסרית ומבחינת החוק הבינלאומי.
חידוש המדיניות הזו יצליח אם ישראל תתחיל בה באופן מעשי ללא הצהרות והתלהמות באמצעי התקשורת.
אפשר להתחיל בה לאלתר. היא צריכה להיות עקבית ובלתי מתפשרת ויש להגבירה ולחזקה מיד לאחר השלמת העסקה לשחרורו של החייל החטוף גלעד שליט, כדי שלא לספק תירוצים לארגון החמאס לעכב או לטרפד את העסקה.
מבצעים קטנים, מדויקים ורצופים נגד ראשי הטרור, ללא "טביעות אצבע", עדיפים על מבצע גדול ומורכב של צה"ל שעלול להביא לאבידות בקרב חיילי צה"ל וגם פגיעה באזרחים פלשתינים חפים מפשע.
