כאן זובין מהטה...

בקידומון ברדיו לאלבום חדש בניצוחו של זובין מהֶטה במלאת 40 שנה לקשריו עם התזמורת הפילהרמונית הישראלית, פותח מֶהטה במילים: שלום, כאן זובין מהֶטה. מכאן הוא עובר לאנגלית שוטפת בשבחי האלבום בהוצאת "הליקון" וקשריו בני עשרות השנים עם הפילהרמונית. ארבעים שנה בארץ, גם אם לא דרך קבע, לפחות לעתים קרובות מאוד ולשהיות ממושכות, היו צריכים להניע את מאסטרו מֶהֶטה לדבר בשפת הארץ. לפתוח מֶסֶר בעברית ולעבור לשפה זרה, זה לא גימיק, זאת תעודת עניות למהטה, ולא פחות למי שאחראים לפרסומת מטעם "הליקון" שמוציאה את האלבום. ראו את נגיד בנק ישראל, סטנלי פישר, שנמצא בארץ רק מספר שנים, ובניגוד למֶהטה בא לכאן לא כאדם צעיר, ועשה הכל כדי ללמוד את השפה, והצליח. ארקדי גאידמק, שרצה להיות ראש עיריית ירושלים לכל הפחות, לא ניסה הרבה ולא הצליח. שמואל פלטו-שרון, שותף ב"דיזנגוף סנטר", שראיתי אותו השבוע משוטט לו בנחת ב"לב דיזנגוף", היה חבר כנסת, ולא למד כהלכה את השפה העברית, אבל ניסה לדבר בה, אף שבצורה עילגת. זה ציון נכשל לא רק לו, אלא לחברה הישראלית, למדינת ישראל. לא בגלל איזו גחמה של גאווה לאומית, אלא מסיבה פשוטה - בישראל מדברים עברית. העובדה שהאוכלוסיה היא הטרוגנית בכל הקשור לשפות המוצא, היא ערך מוסף, אך השפה המדוברת והנדברת היא עברית. אני השתמשתי במונח נדברת על משקל אמירתו (ביידית) של חיים נחמן ביאליק, אלוף השפה העברית והטרובדור שלה: "עברית רעט מען, יידיש רעט זיך".בתרגום: עברית מדברים, יידיש נדברת, או מיתדברת. אבל הדברים נאמרו לפני שמונים שנה, והשפה העברית היום שוטפת וגולשת. העברית המדוברת והמכותבת עשתה כברת דרך רבה, הן זאת התקנית והן זאת הז'ארגונית, כפי שהיא מוצאת מקום באין-ספור מילונים, רבי ערך, לקסיקונים של "סלנג", שהראשון בהם "מילון עולמי לעברית מדוברת" מאת דן בן אמוץ ונתיבה בן יהודה (הוצאת לוין אפשטיין 1976). שר התחבורה הציע לשנות את שפת שלטי הדרכים הכתובים בערבית לעברית. אם יוסיף לכיתוב הערבי גם כיתוב עברי - מדוע לא. אבל קודם לכן, מר ישראל כ"ץ, אומנם שר תחבורה ולא שר חינוך ותרבות, מן הראוי היה שמי שרגיש כל-כך לשפה העברית ינסה להשפיע על השרים הנוגעים בדבר או לראשי הערים, בעיקר בעיר העברית הראשונה, להוסיף עברית לשילוט האנגלי מעל לחנויות בתל אביב. לדוגמה - חנות בשם PARADISE יהיה עליה צירוף (לא חלילה "גן עדן" שזה תרגום) המילה "פאראדייס" - בעברית. ישראל, בדומה לארץ מהגרים כמו אמריקה, היא רב-לשונית. אבל שלא בדומה לאמריקה, ישראלי שישאל ניו-יורקי 'היכן יש משרד למכירת כרטיסים לתיאטרון' - בעברית, ייתקל בפה ובעיניים פעורים. לא כן אם אמריקני ישאל תל אביבי, 'היכן יש חנות לכלי קודש' - באנגלית. הבעיה של העברית, היא, בין השאר, בתחרות הקשה מול האנגלית. העולים מן המזרח הסתגלו מהר מאוד לשפה ואני מניח שהעולים מארצות אירופה, כולל רוסיה, עברו מהר יותר לעברית מאשר יוצאי ארצות אנגלו-סקסיות, הסיבה לכך היא שדוברי האנגלית לא צריכים להתאמץ. אחרים מתאמצים להבין אותם, כי השפה שלהם היא בפועל השפה הבינלאומית - במדע, בטכנולוגיה, בתקשורת המקוונת ובעוד תחומים. מה שזמנהוף לא עשה באספרנטו שלו, עשתה השפה האנגלית מכוח נסיבות בינלאומיות. מקובל עלי שהשפה האנגלית היא שפה בינלאומית. יותר מזה אין לי כלום נגד מילות לעז שהשתרבבו בשפה בצורה כזאת או אחרת. להפך, לעתים אני מתחרט מדוע עם גיוסי לצה"ל בשנת 1948 סירסתי את שם משפחתי המקורי - גלזר - והפכתי אותו לגיל, מפני שככה רצה דוד בן-גוריון. מדינות וערים רבות בארה"ב שומרות על השם האינדיאני שלהן. וזה יפה וטוב. כמו שיָפֶה וטוב שלא שינו את השם של "המלך ג'ורג'" לרחוב הורדוס. עִברתו את קטמון-הישנה בירושלים ל-גונן, וכשלו. שאלו ירושלמי היכן "קוממיות" ולא יֵידע. שכונת "טלביה" - יידע. אבל במדינה שבה אתה חי זמן ממושך אתה חייב לדבר בשפתה ולא לצאת מתוך הנחה שכולם מבינים את שפתך מכיוון שהיא אנגלית. ואגב, זה חל בעיקר על אמריקנים, לא כולם, אבל רבים מהם, ולא על יוצאי אנגליה או דרום אפריקה דרך משל, שאימצו מהר מאוד את שפת המקום. דווקא האמריקנים, שלחמו נגד אנגליה האימפריאלית והשתחררו מן הכיבוש שלה, מנסים להשליט את שפתם בעולם. לשמחתי, קיבלתי תימוכין לתפיסה שלי לפני כמה ימים - מברלין. בעקבות ניצחונה של אנגלה מקרל בבחירות בגרמניה והסיכוי להרכבת הקואליציה עם הליברלים, דיווח כתב הארץ, אסף אוני, (הארץ, 29.9.09) על מסיבת העיתונאים שקיים מנהיג המפלגה גידו ווסטרוולה, שאמור להיות שר חוץ וסגנה של הקנצלרית מרקל. לפי המדווח, חרף השיפור בשפה האנגלית שלו, כאשר במסיבת עיתונאים ביום ב' נשאל באנגלית על-ידי כתב הבי.בי.סי, אם מדיניות החוץ תשתנה, העיר לו ווסטרוולה כי בגרמניה יש לדבר גרמנית. אז גורו לכם האנגלו-סקסים כובשי השפה. וחוץ מזה, הלוואי עלינו - אנגלה מרקל כזאת... Happy Holyday Maestro Mehta ו-Yalla by לכולם.