יובל אופיר 20, עומר גולדמן 20, וסהר ורדי 19 - סרבן אחד ושתי סרבניות. שלושתם בגיל גיוס לשירות צבאי, אבל החליטו שלא להתגייס. הם נמצאים כעת בדרום אפריקה (מיותר לציין מי מימן את נסיעתם לשם) וממצים את כישוריהם כדי להשמיץ את מדינתם ולגרום לה נזק בעיצומה של מערכה מקיפה וקשה, שבה נתונה המדינה כנגד גל התקפות הזדון של קואליציית רדיקלים ושונאי יהודים פתולוגיים שנסובה על עצם הלגיטימיות של המדינה כמדינת היהודים.
במערכה זו ניצבים מצד אחד אזרחי המדינה הציונים ומולם, כתף אל כתף,
אחמדינג'אד ומשטרו, צדקני אירופה, העולם המוסלמי והמוטציות שלנו, שכוללות את השמאל הקיצוני על פלגיו, נטורי קרתא וכל מיני עיוותים אידיאולוגיים או פתולוגיים אחרים (קואליציה זו נעזרת גם בתועמלנים ספונטאניים, שבכל יציאה מהארץ לצורך יח"צני או קבלת עיטור כזה או אחר, רואים חובה לעצמם לשלם מס שפתיים בדמות בעיטה בצלעות מדינתם החבוטה).
שלושת המשתמטים הופיעו באוניברסיטת קייפטאון ובאוניברסיטת החוף המערבי וקראו להחרמת ישראל. לא פחות.
יובל אופיר, תושב נווה שלום, נידון ב-24 לנובמבר 2008 ל-14 ימי מחבוש בגין סירובו לשרת בצה"ל; עומר גולדמן נידונה יום קודם לכן ל-21 ימי מחבוש בגין עבירה זהה, וכך גם סהר ורדי מירושלים, שנידונה לשבוע מחבוש. שלושתם, מיוזמי וחותמי מכתב השמיניסטים מהדורה ג'.
העבירה עליה נשפטו השלושה הינה על חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו-1986. החוק מגדיר את החייבים בשירות צבאי, שהם אזרחים מגיל 18 עד גיל 29 ואזרחיות מגיל 18 ועד גיל 26, וסעיף 46(א) בחוק קובע כי כל מי שלא מילא את חובתו זו, צפוי לעונש מאסר עד שנתיים, אלא אם כן הוא פטור מטעמי הכרה דתית (והם לא, אלא אם כן שמאלנות קיצונית הינה דת), נשים הרות (והם כנראה שלא) וגם נשים נשואות (שהם לא), ולכן נעצרו ונשפטו. אבל ומאחר שלא התגייסו בתום תקופת מאסרם ושבו לסורם, היה על רשויות המשפט להפעיל מחבוש על תנאי שניתן בדרך כלל כחלק מהעונש העיקרי. ובנוסף, וזו הנקודה הבעייתית, אמורה להתפרסם לגבי כל משתמט, פקודת מעצר על שמו שמשמעותה מעצר על-ידי משטרת ישראל בבואו לצאת מהארץ, וכך אמור ההליך להימשך עד שיוסדר מעמדם של העבריינים באופן חוקי מול שלטונות הצבא.
אז למה, אם כך, שלושת העבריינים האלה בחוץ לארץ? האם זה בגלל שמדובר בשלוש דובשניות ממשפחות של הגמונים? או בגלל שמערכת המשפט, שמונעת מכוח האג'נדה הידועה שלה, מנסה לטפח את אותה רוח ליברלית שקורעת את מפרשי המדינה? מי מהרשיות אמורה לתת את הדין על כך? ומדוע האזרח הסביר (שהוא לא בהכרח האדם הנאור) אמור להסכין עם ההתנהלות התמוה של מערכת המשפט והאכיפה במקרה הזה?
יציאתם של המשתמטים מהארץ בניגוד לאינטרס הציבורי במטרה להזיק למדינה הינה מחדל מובהק ואופייני של הרשויות. חוסר היכולת או חוסר הרצון לאכוף את חוקי המדינה באופן יעיל מול גורמים הפוגעים בביטחונה הלאומי הינו מחדל שיש לחוקרו, לאתר את מחולליו ולהצביע על האשמים בהיווצרו. וכן, האדישות. האדישות הציבורית שהיא בומרנג החוזר ומכה וסודק את חומות ההגנה שלנו בארץ הזאת.