נכי צה"ל: בואו ונצא למלחמה

לוחמים עזי נפש בשדה הקרב, חסרי אונים מול רשויות האזרח... חברים, מדי יום אנו נתקלים בתופעה חוזרת ונשנית של לוחמים עזים שנפגעו בקרבות ובמבצעים, לאחר חירוף נפשם למוות למען המדינה ולמען חבריהם בשדה הקרב, אשר עומדים חסרי אונים מול גופים דורסניים האמורים לשקמם ומול גורמי תקשורת האמורים לכבדם... אגף השיקום והעומד בראשו חובט בנו, נכי צה"ל ופצועי המלחמה, ללא הרף וככל שאנו מרכינים ראשנו יותר החבטות תכופות וכואבות יותר... ארגון נכי צה"ל, האמור לייצגנו על-פי חוק, מפר ביודעין את החוק וחובר לאגף השיקום בתכנון הגזירות המונחתות עלינו... רובנו הסרנו מזמן את מסכת הייצוג מארגון נכי צה"ל וגילינו את פרצופו המסואב ברבים... כולנו צעקנו, מחינו, דרשנו, התרענו, איימנו להסיר אחת ולתמיד את הקלון הזה המתיימר לייצג אותנו... אולם ברגע האמת, שלא כמו בשדה הקרב כשראינו לאויב את הלבן בעיניים ולא היססנו להרחיקו בכל דרך מדרכנו - אף אם היינו צריכים להרוג אותו - אזי היום אנו מובלים כצאן לטבח על-ידי נבחרים - לכאורה - הדואגים לכסאם ולמקורבם ולא לחברים המשלמים הון לארגונם... במקום להוביל ולנצל את הכוח העצום הטמון בידינו, נכי צה"ל ופצועי המלחמה... במקום לנצל את פתיחת מושב החורף בכנסת, על-מנת להבעיר - באופן מילולי בלבד - את הכנסת על נבחריה ופרזיטיה... במקום לאגד את הכוח העצום המצוי בידינו, פצועי המלחמה והלוחמים אשר חרפו נפשם למען המדינה ונזרקים עתה לשוליה... במקום לחזור ולהיות לוחמים ולהחצין את כוחנו העצום, על-מנת להפוך על פניו את אגף השיקום ולזרוק את ראש האגף למקום הראוי לו - פח הזבל של היסטוריית הכהונה הקצרה והאפלה שלו... במקום לזרוק לפח הזבל של ההיסטוריה את נבחרי הארגון, ממשיכי הדרך של הראש המסואב והמושחת שמצא לו זירה חדשה להשחית בה... במקום כל זאת אנו ממשיכים להתהלך כבויי מבט, מתחננים לאינפורמציה חדשה על זכות זאת או אחרת - אשר מגיעות לנו כדין - אשר שמא הושבה לנו בזכות פועלו הבלתי נלאה של יושב-ראש הארגון הנלאה... לצערנו, חזות הפעילות המושחתת שמציג ארגון נכי צה"ל משפיעה על כולנו... באין שיתוף פעולה עם הקהילה ובמקום זה מוצאים את תכלית הכל בשיתוף פעולה עם אגף השיקום, אין כל הערכה אלינו, פצועי צה"ל גיבורי שדות הקרב במלחמות ישראל... כשיושב-ראש הארגון יוצא בכותרות ראשיות, תוך מחאות סוערות ונזעמות על גזילת הזכות לקבל החזר למדיחי כלים לנכים - בה בשעה שלמעלה מעשרת אלפים נכים נמקים ברעב - חלקם זוכים לקבל חבילות מזון מהיושב-ראש - עקב אי-יכולתם לעבוד בעבודה סדירה; עובדה הגורמת לגזילת תגמולי הנכות שלהם והתוספת המגיעה להם כדין כנכים מתבגרים... כשהעובדות הן כאלה, אז אין פלא שכלי התקשורת לא מעוניינים לדון בבעיות האמיתיות של נכי צה"ל ופצועי המלחמה... כשאני מנסה במהלך החגים, באמצעות יועץ התקשורת שלנו, להביא פצועי מלחמה לאולפני טלוויזיה - כמו גדי סוקניק, תוכניות בוקר ואחרים - וכשאני מנסה לקדם את המצוקות האמיתיות שלנו בקרב עיתונאים מהמדיה הכתובה והאלקטרונית - וכשההתעלמות מהמצוקות האמיתיות שלנו ברורה, וכשמעדיפים לראיין שף בינוני שזה עתה הציא לאור ספר בישול - אזי הדבר מעיד כאלף מילים על השפל התרבותי שאליו הגיעו כלי התקשורת... אולם הדבר מעיד גם כאלף מילים על חולשתנו בציבור ואי-ההערכה הציבורית לה אנו זוכים בזכות פעילותם רבת השנים של אלה שנקראו הגוף המייצג שייצגו אותנו ועדיין מייצגים אותנו, לכאורה... חברים, יש לנו כוח עצום! כוחנו ועוצמתנו נובעים מהקורבנות האמיתיים שהקרבנו בשדות הקרב! בואו נאחד את כוחנו ונצא פעם אחת ולתמיד לקרב אחר ושונה - אשר גם הוא על חיינו - קרב קשה לא פחות מהקרבות שעברנו: הקרב על כבודנו האבוד! הקרב על ההכרה בהקרבתנו בשדה הקרב... בואו להילחם על יום נכי צה"ל, לפני שיצרפו אותנו ליום הזיכרון! אין אנו רוצים להיות שייכים ליום הזיכרון... לא נפלה בחלקנו הזכות ליפול על הגנה על אדמת המולדת... לצערנו, נפלה בידנו הזכות, שלא להיות מוכרים על כל מה שהקרבנו... לצערנו, נפלה בידנו הזכות לקבל חלק מהמגיע לנו כדין, תוך הטחת האשמות כבדות בנו, שכל מה שאנו מקבלים, חלק גדול מזה אנו מקבלים בחסד... ואם כך הדבר, ויש גורמים החושבים שחלק מזכויותינו ניתנות לנו בחסד, אז אנו אומרים להם: סליחה שאנו חיים. סליחה שנפלנו לעול עליכם. סליחה שאיננו מוותרים על שארית כבודנו...!