תנועת "רגבים" קמה זה לא מכבר במטרה להגן על מפעל ההתיישבות היהודית בכל שטחי הגדה המערבית, ובמטרה להגן בדרך זו על ארץ-ישראל השלמה. התנועה עושה כן באמצעות מעקב אחר הבנייה הפלשתינית הבלתי חוקית בתחומי הגדה המערבית וירושלים. המטרה של פעילות זו משולשת -
- תגובה לפעילות ולמעקב שמנהלים שני ארגוני ה"שמאל" - "שלום עכשיו" ו"יש דין" - החושפים את הבנייה היהודית הבלתי חוקית בשטחים אלה;
- פעולת הסברה המציגה נתונים לפיהם היקף הבנייה הבלתי חוקית הפלשתינית עולה לאין-ערוך על זו היהודית;
- והגשת תביעות רבות למערכת המשפט, במטרה להתישה בכמות התלונות המגיעות לשולחנה, ולסכל בדרך זו את יכולת הטיפול של המערכת בתביעות "יש דין" כנגד הבנייה הבלתי חוקית היהודית.
זה לכל הדעות "תרגיל" חכם, אשר ישרת גם את מטרות ההסברה של תנועת ההתיישבות היהודית בשטחים. אלא שזה תרגיל שיעבוד וישכנע רק את הבלתי מתמצאים בעובדות. אין דמיון בין הבנייה הבלתי חוקית היהודית בשטחים אלה לבין הבנייה הבלתי חוקית הפלשתינית.
תנועת "רגבים" מגישה לבתי המשפט תלונות על בנייה בלתי חוקית פלשתינית שהן כולן במישור המנהלי - זו בנייה שלא קיבלה את האישור מגופי תכנון הבנייה של המינהל האזרחי הישראלי. ההסבר לבנייה בלתי-חוקית זו כפול -
מחד-גיסא, נמנעים התושבים הפלשתינים בגדה המערבית מלפנות אל רשויות התכנון של הממשל הישראלי כיוון שיש בפנייה זו משום הכרה פוליטית בשלטון הכיבוש הישראלי, ואולי אף מעין שיתוף פעולה עימו. מאידך-גיסא (וזה חל במיוחד על הבנייה במזרח ירושלים), הסיכוי של ערבי פלשתיני לקבל היתרי בנייה מן הרשויות הישראליות בתחומי העיר המורחבת כרוך במסע התשה ממושך, מייגע ובלתי נסבל.
לא כן התלונות המוגשות לבית המשפט על-ידי ארגון "יש דין". תלונות אלה מתייחסות לבנייה יהודית בלתי חוקית שהיא כולה במישור הפלילי. כאן מדובר על השתלטות יהודית על שטח ועל בנייה על אדמה הנמצאת בבעלות פלשתינית פרטית. לבנייה יהודית זו אין בעיות עם רשויות החוק והתכנון, להפך - שלא כנהוג כלפי הפלשתינים, אין להתיישבות היהודית קשיים ועיכובים במישור המנהלי.
יתר על כן, בחלק גדול מן המקרים אף לא נעשה ניסיון לערער על העובדות ולהכחיש את הבעלות הפלשתינית. מדיניות המתיישבים היהודים בוחרת לחזור במקרה זה לעידן העותומאני - קודם כל ליצור עובדות בשטח, ולסמוך אחר-כך על הביורוקרטיה המשפטית שתתקשה להורות על פינוי ועל הריסת מה שכבר נבנה ואוכלס. וכך נאלץ בית המשפט להסתפק באישוש העובדות, ובהצעת פשרה בדרך של פיצוי בעל הנכס הפלשתיני הנפגע.
אלא שכאן נפגע המתלונן הפלשתיני בשנית. אם ייאות לקבל פיצוי כספי על הנכס שנלקח ממנו בכוח - אזי יהא בכך משום "מכירת אדמתו" למתנחלים, צעד המנוגד לעמדה הפוליטית הפלשתינית השוללת מכל וכל מכירת קרקעות ליהודים, אפילו נעשה הדבר בנסיבות של חוסר ברירה.
אנשי "רגבים" יודעים היטב שאין דין בנייה בלתי חוקית מנהלית - כדין בנייה בלתי חוקית פלילית. הציבור הרחב - אינו יודע זאת.
