בתגובה להחלטת המועצה לזכויות האדם לאמץ את דוח גולדסטון הודיע ראש הממשלה נתניהו, כי ישראל תצא למסע עולמי של "דה-לגיטימציה לדה-לגיטימציה". החלטה זו, אם תתורגם למהלך אסטרטגי של הממשלה, היא דבר בעתו. נראה שישראל הייתה זקוקה לזעזוע של דוח השטנה, כדי שתצא סוף-סוף לפעולת הלוחמה בתחום הדיפלומטיה הציבורית.
אסור שהלקח הזה יעבור ולא נלמד אותו גם הפעם. על ראש הממשלה להקים כוח משימה שייצא למאבק בינלאומי, אך מה שיותר חשוב: שישקוד על הכנת כלים שבאמצעותם ניתן יהיה לנהל את המאבק. מדובר במאבק אסטרטגי קיומי, בזמנים שבהם אנטישמיות ג'נוסיידית שוב מרימה ראש ואין פוצה פה ומצפצף.
הכלי החשוב שיש להכין הוא מה שניתן לכנות "הספר השחור על הגזענות האנטי-יהודית המודרנית" - ספר שניתן יהיה להפיץ בכל העולם, בקמפוסים, בתקשורת, בחוגים הדיפלומטיים ובכל מוקדי קבלת החלטות והתעניינות. יש להקים צוות שבו יהיו חברים מומחים מן הארץ ומן העולם, שיחקרו את הנושאים השונים שמזינים את האלימות הפוליטית האנטי-ישראלית. הנושאים שאותם יש לחקור, הם ההיסטוריה הקרובה של יחסי ישראל והפלשתינים; כיצד הפכו שטחים שישראל מסרה לשלטון העצמי הפלשתיני לבסיסי טרור; שיטות הלוחמה הפסיכולוגית והפוליטית, שהפכו את התופעה למקובלת בעולם. בהקשר הזה יש לסקור את תולדות האלימות ברצועת עזה ובייחוד את השנים שקדמו למבצע "עופרת יצוקה"; תהליך ההשחתה של ארגוני זכויות האדם, שהפכו לכלי התעמולתי המרכזי-בדה-לגיטימציה של מדינת ישראל, ובהקשר הזה חשובה נקודת המיפנה המרכזית של ועידת דרבן.
פס-ייצור לשנאה על הספר השחור יהיה לתאר כיצד הפכו האו"ם וגופים שונים בתוכו, כמו המועצה לזכויות האדם, לבית החרושת הגדול והפורה ביותר של אנטישמיות בימינו. יש לחקור את התדרדרותה של התקשורת ואת הפיכתה לבעלת ברית של הטרור. הדבר דורש העמקה וירידה לפרטים: כיצד השתנו נורמות הכיסוי התקשורתי בשטחים הפלשתינים עד כדי תלות מוחלטת ושיעבוד מנטלי מוחלט של הכתבים להודעותיהם של ארגוני הטרור. יש לחקור את הטכניקה שפיתחו ארגוני הטרור, כמו חמאס וחיזבאללה, לחולל אירועים רבי-נפגעים על-מנת להשיג תוצאה תעמולתית, תוך שיתוף פעולה עם ארגוני זכויות האדם והתקשורת האוטומטית. הספר השחור יחקור את סילופה ואף את זיופה של ההיסטוריה של הציונות ושל מדינת ישראל והליכי הקמתה. כמו-כן, יברר כיצד השתלטו הנרטיבים המסולפים באמצעות ההשפעה הערבית הגדולה על הקמפוסים האוניברסיטאיים בארצות הברית ובבריטניה. יש כמובן עוד נושאים המרכיבים את פס הייצור של השנאה נגד ישראל.
לא ניתן למצוא היום במשרד ראש הממשלה או במשרד החוץ כוחות מתאימים לביצוע מהלך כזה, כיוון שמדובר למעשה בוועדת חקירה היסטורית. בכוח משימה כזה צריכים להיות חברים אישים כמו המשפטנים והפרופסורים ארווין קוטלר ואלן דרשוביץ, המומחית לענייני האו"ם אן בייבסקי, פרופ' רוברט ויסטריך, פרופ' ג'רלד שטיינברג, פרופ' בני מוריס,
יהונתן דחוח-הלוי, ד"ר עירית קאהן ומומחי צבא.
אין להמשיך עוד בעסקים כרגיל. הדברים אינם עוד כתמול שלשום. אין מדובר במבצע "הסברה", אלא במסע שיכול לשאת פירות של ליכוד העם היהודי ושל תחיית העניין הציוני. ישראל תמצב את עצמה בראש הלוחמים למען הדמוקרטיה בעולם נגד אויביה מבפנים ומבחוץ.
