במזון, מצויים באופן טבעי, סוגים שונים של סוכרים פשוטים. בין הסוכרים המוכרים יותר נמנים: הפרוקטוז המצוי בפירות, בירקות ובדבש, הגלוקוז המצוי בענבים, הלקטוז המצוי בחלב והסוכרוז, המצוי בעיקר בקנה סוכר ובסלק סוכר, שמהם מופק הסוכר הלבן שאנו מכירים.
הסוכרוז מורכב מגלוקוז ופרוקטוז. סירופ תירס הינו תוצר מלאכותי המורכב מגלוקוז ופרוקטוז ומצוי בשימוש נרחב בתעשיית המזון, ובמיוחד במשקאות קלים.
הסוכר המוסף למזון אינו בעצמו מספק רכיבי תזונה חיוניים, אך יכול להימצא במזונות אשר מכילים רכיבי תזונה חיוניים ולכן ניתֵן יחס שונה למזונות השונים המכילים סוכר.
קיים הבדל בהתייחסות שלנו לסוכר אשר מצוי בחלב באופן טבעי לבין סוכר המוסף באופן מלאכותי לשתייה ממותקת או לממתקים. הסוכר, המוסף למזונות (added sugar) הפך למרכיב מרכזי בתעשיית המזון ומצוי במוצרי מזון רבים, בעיקר אלו המיועדים לילדים.
כאשר מתבוננים בתווית המזון שעל-גבי אריזת המזון, מופיע הסוכר המוסף בשמות שונים - סוכרוז (סוכר לבן), פרוקטוז (סוכר פירות), גלוקוז, סירופ גלוקוז או של תערובת פרוקטוז-גלוקוז, סירופ תירס, סירופ מייפל, דבש, תמצית מאלט, דקסטרוז, מיצי פירות, לקטוז (סוכר חלב), מלטוז וסירופ מלטוז, דקסטרין ומלטודקסטרין.
לפי חוק הסימון התזונתי בישראל, אין חובה לרשום את כמות הסוכר הפשוט בסימון התזונתי, אלא את כמות כלל הפחמימות במזון. יש לבדוק את כמות הסוכר במוצרי המזון. על חלק מהמוצרים רשומה, בטבלת הסימון התזונתי, תכולת הפחמימות ומתוכם תכולת הסוכרים. אם כמות הסוכרים אינה רשומה, צריך להסתכל ברשימת הרכיבים על-גבי תווית המזון ולבדוק היכן ממוקם הסוכר ביחס לשאר הרכיבים. ככל שהוא ממוקם קרוב יותר לתחילת הרשימה, זה מעיד על-כך שכמות הסוכר במוצר גבוהה למדי.
צריכת הסוכר הלכה ועלתה עם השנים. העלייה בצריכת סוכרים נבעה בעיקר מעליית צריכתם של משקאות קלים, מיצי פירות, קינוחים, סוכריות ודגני בוקר. צריכת הסוכר לנפש לשנה בישראל עלתה משנת 1991 לשנת 2005 מ-56.6 ק"ג ל-65.7 ק"ג בהתאמה. על-פי סקר בריאות לאומי אמריקני, הצריכה היומית הממוצעת של סוכר במבוגרים הייתה, בשנים 2001 עד 2004, 22.5 כפיות ובילדים 34 כפיות. במשך 30 השנים שעברו צריכת הקלוריות בארה"ב עלתה ב-150 עד 300 קק"ל ליום.
ההמלצות התזונתיות כיום מדברות על המעטה בצריכת סוכרים בתפריט. קיים ויכוח בספרות המקצועית לגבי כמות הסוכר המרבית המומלצת ליום. ארגון הבריאות העולמי (WHO) הגביל בשנת 2003 את צריכת האנרגיה מסוכרים המוספים למזון לשיעור הנמוך מ-10% מכלל צריכת האנרגיה (קק"ל) ליום.
איגוד הלב האמריקני אף הוציא בימים אלה הנחיות מפורשות לצריכה יומית של סוכרים המוספים למזון ולמשקאות קלים. גבולות הצריכה המומלצת משתנים על-פי מין, גיל ורמת הפעילות הגופנית, בין 5 כפיות (כ-100 קק"ל) בצריכה ממוצעת של 1,800 קק"ל ליום בנשים לבין 9 כפיות (כ-180 קק"ל) בצריכה ממוצעת של 2,200 קק"ל ליום בגברים.