נורית אלשטיין הביתה!

נקעה הנפש מהתעלול האחרון של היועצת המשפטית של הכנסת, נורית אלשטיין. בעקבות הביקורת שספג יושב-ראש הכנסת, רובי ריבלין, על שצירף את אשתו לנסיעותיו לחו"ל נטען, שריבלין נהג בניגוד להנחיה שהוציאה היועצת המשפטית של הכנסת. על-פי ההנחיה הנ"ל - הכנסת לא אמורה לממן את כרטיס הטיסה של בן הזוג, אלא רק את הוצאות המלון, וכן 40 אחוז מהוצאות האש"ל. אבל מסתבר שההנחיה הנ"ל לא עוגנה בכתובים, אלא נמסרה בשעתה בעל-פה למנכ"ל הקודם של הכנסת, וזאת כמענה לשאלה שהתעוררה אגב נסיעתה לחו"ל של יושב-ראש הכנסת הקודמת, דליה איציק, שרצתה לצרף לנסיעותיה גם את בעלה. בינתיים התחלפו, כידוע, הן מנכ"ל הכנסת והן יושב-ראש הכנסת, שלטענתו לא היה מודע להנחיה הנ"ל. ברור שהיועצת המשפטית של הכנסת הכשילה את יושב-ראש הכנסת בכך שהסתפקה בהנחיה בעל-פה (ליושב-הראש הקודם) ולא נתנה לכך ביטוי כתוב כלשהו לדברים. האם יהיה זה מוגזם לצפות מיועץ משפטי של הכנסת שיעלה בדעתו אפשרות שיבוא יום, רחוק או קרוב, שהנוגעים בדבר - המנכ"ל ויושב-ראש הכנסת - יתחלפו ולא יהיו מודעים להנחיות שניתנו אי-פעם בעל-פה? וכי מה ערכה של הנחיה המתפוגגת לה בחלל החדר ללא זכר כלשהו? ובכלל, הרי גם היועצת המשפטית עצמה עלולה לשכוח את הנחיותיה היא - בוודאי את הפרטים המספריים והטכניים הכלולים בהן - אם היא לא תמצא דרך לעגנם בכתובים. אבל מה שיותר מדאיג, הוא ההסבר שהנפיקה אלשטיין לכך שהסתפקה בהנחיה בעל-פה: "אין כל נוהל המחייב העלאה על הכתב של כל חוות דעת משפטית" - הסבירה נורית אלשטיין בתגובה לטענות נגדה. אז זהו, שיש נוהל כזה, אלא שלא בטוח שנורית אלשטיין שמעה עליו. כי לנוהל הזה קוראים השכל הישר.