הרצח המזוויע של בני משפחת אושרנקו מעלה מחדש את יכולת התמודדות מערכות אכיפת החוק בישראל עם פשע מאורגן חוצה גבולות ויבוא נורמות תרבותיות של מדינות, בהן זריעת טרור ופחד שולטות בכל קרן רחוב. חוקרי המשטרה נתקלו לא רק בזירת רצח אכזרית ובעייתית, אלא גם בשתיקה של מעגל הקרובים והחברים של המשפחה הנרצחת, אשר יודעים כי יש סיבה טובה לחרדה על חייהם באם יסגירו רמזים לגבי המעורבים האפשריים ברצח. באכזריות המאפיינת ארגוני פשיעה מחבר העמים, כמו השחתת גופות, עריפת ראשים - מצאו את עצמן מערכות אכיפת החוק נבוכות וחסרות אונים כשאלו התגלו בישראל.
יומיים אחרי הרצח פורסם כי המשטרה הצליחה למפות בשנת 2008 את פעילותם של 16 ארגוני פשע ישראלים, אך לא של ארגון אחד הקשור לעולי חבר המדינות. נדמה כי גורמי פשיעה מחבר המדינות, פעילים בישראל הרבה יותר מאשר רשויות החוק מוכנות להודות בכך. בתי הכלא עמוסים באסירים יוצאי חבר המדינות,המעוטרים בקעקועי גוף בעלי משמעות למעמדם בעולם הפשע. הסברים כגון "בעיות קליטה" ומנטאליות שונה לא יכולים להסביר את מימדי התופעה. ככל הנראה ידה של המאפיה מכוונת היטב לצמוח עסקית ולשמר את כוחם הכלכלי בישראל.
המפתח לדחיקת רגלי הפשע המאורגן היא באמצעות סיכול כלכלי, בהחרמת הון שלה ובסגירת מקורות המימון. דרך פעילות מוכרת להלבנת הון היא הברחת הכספים ממדינות המקור שבהן בוצע הפשע ו"השקעתם" במדינה אחרת לצורך הלבנתם, או שמירתם במדינה בה השקעות שומרות על ערכן ליום פקודה. "ההשקעה" נעשית באמצעות הקמת עסקים או רכישת עסקים קיימים מתן הלוואות לאנשי קש ועוד. התיווך נעשה באמצעות "איש-קש" הנקרא בשפה המקצועית -"בודל".
"הבודל" דואג להפריד בין הבעלים המקוריים של הכסף, קרי העבריינים, הדואגים לגייסו לעמוד בחזית העסקית ורצוי שיהיה בעל מעמד מכובד קרי איש עסקים, בעדיפות בעל דרגות בדימוס. "הבודל" נאמן מצידם של ראשי הארגונים על השימוש בכספים כדי שאלו לא ירדו לטמיון ויעמדו לרשות הבעלים המקוריים, אבל אחרי שהולבנו בפעילות עסקית חוקית. כך מוחדרים מאות-מיליוני דולרים שמקורם בפשע לשוק המקומי והבינ"ל.
הבעיה האמיתית ביישום הסיכול הכלכלי, היא שהרשויות מגלגלות את הפיקוח אחת על השנייה, וחולמות על "שילוב-ידיים". בפועל הרשויות אינן מעוניינות לשאול שאלות מיותרות לגבי מקורות המימון או להציב מחסומים גבוהים מדי בפני יזמים ומשקיעים המעוניינים לפתוח עסקים בישראל.
גם לו מחליטים לפתוח בחקירה, אין לרשויות האכיפה כוח האדם מספיק ובוודאי לא מוכשר לכך. אפילו ברשות לאיסור הלבנת הון במשרד המשפטים לאחר עזיבת ראשי האגפים, שבאו מתחום החשבונאות והמודיעין, לא גויסו אנשים עם רקע מתאים וניסיון מעשי בתחום. למיטב ידיעתי אין כיום ברשות רואי חשבון מוסמכים ו/או בעלי ניסיון מעשי. למעשה, בהעדר אנשי מקצוע, שימור ידע שנצבר בתחום הלוחמה הכלכלית הופך את ישראל לכר נוח לנביטתם של עסקים-מלביני-הון, ומממני טרור.
חקירת רצח משפחת אושרנקו, צריכה להוות "פעמון אזעקה" (ללא קשר אם סיבת הרצח היא חובות כספיים, או סתם טירוף בלתי מוסבר), לתוצאות האפשריות של פעילות ארגוני פשיעה.
יש צורך להגביר את האכיפה ולפעול כנגד פעולות חשודות באמצעות פעולה משטרתית ומשפטית של סיכול כלכלי "ללכת אחר הכסף",follow the money שנכנס לעסקי המשפחה, ובייחוד אחרי כספים מחו"ל שהועברו אליהם כחלק מפעילותם השגרתית. סכומים חריגים ממקורות בלתי-מוסברים עשויים להיות קצה החוט לא רק להפללה בסוגיית הלבנת ההון, אלא להיות גם קצה החוט לפענוח הרצח.
המדינה צריכה להקצות משאבים ניכרים למיפוי מפת הפשיעה בקרב עולי חבר המדינות והקשרים הבינ"ל שלהם. גם צורת הפעולה לחקירת הלבנות הון צריכה לעבור רפורמה משמעותית - מאיסוף נתונים לעיבוד נתונים אפקטיבי. המדינה צריכה לפתח כלים יעילים לאיתור הלבנות הון בשלבים מוקדמים, וכן לדגום בבדיקות שגרתיות בנקים, חברות ועסקים חדשים על-מנת לנסות ולעלות על עקבות מחשידים.
אין חולק כי השלטונות ברוסיה ובמדינות אחרות בחבר המדינות, בעלי אינטרס מובהק לרסן ולדכא את פעולות האוליגרכיות והמאפיות הפועלות בשטחן ומכרסמות ביסודות שלטונם. יש צורך בשיתוף פעולה בפעילות המודיעינית בין משטרת ישראל ומדינות אלה - דבר שהוכיח את עצמו בעבר והחשוב מכל, יש לעבור למדפסים אופרטיבים.
