בשנה האחרונה חל שינוי בתמהיל איגרות החוב הקונצרניות המונפקות על-ידי הסקטור העסקי וחלקן של איגרות החוב הלא-צמודות, שבעבר היה כמעט שולי, הפך להיות משמעותי ביותר.
הסיבה העיקרית לכך היא החשש של החברות המנפיקות מעליית קצב האינפלציה במשק (במקביל לתהליכי היציאה מהמשבר הפיננסי העולמי), העלולה לגרום להוצאות מימון גבוהות בגין איגרות חוב צמודות למדד. מעניין לציין שחלק מהמנפיקים, המעוניינים לגוון את התחייבויותיהם ובכך להקטין את הסיכון הפיננסי אליו הם חשופים, משלבים באותו תשקיף הנפקה גם איגרות חוב צמודות וגם איגרות חוב שאינן צמודות. בנוסף, בדרך כלל המרווח בין איגרות חוב קונצרניות ובין הממשלתיות נמוך יותר באג"ח לא-צמודות, מאשר בצמודות מדד.
במקביל, גם המשקיעים המוסדיים, שהם הרוכשים העיקריים של איגרות החוב בבורסה, מעוניינים לגוון ולהשקיע באפיק השקעה לא-צמוד, הנושא ריבית גבוהה יותר מזו של איגרות החוב הממשלתיות הלא-צמודות מסוג "שחר" ו"גילון".
איגרות החוב הלא-צמודות מונפקות בדרך כלל למח"מ קצר יותר מאשר איגרות חוב צמודות מדד, והריבית הנומינלית הגבוהה יותר שהן נושאות, לעומת איגרות-חוב צמודות מדד, מגדילה במידה מסוימת את האטרקטיביות שלהן בקרב המשקיעים.
כיום נסחרות בבורסה 39 סדרות של איגרות חוב קונצרניות לא-צמודות נושאות ריבית קבועה ו-24 סדרות לא-צמודות נושאות ריבית משתנה. שווי השוק של כל אלה מגיע לכ-25 מיליארד שקל.
הגידול החד בחלקן של איגרות החוב הלא-צמודות מסך גיוס ההון של הסקטור העסקי בולט במיוחד בהשוואה לנתונים בשנת 2007 - בה היוו איגרות חוב אלה כ-11% בלבד מסך גיוס ההון באמצעות איגרות חוב קונצרניות (רובן הונפקו על-ידי קבוצת גזית, שהייתה גם המנפיקה היחידה של אג"ח לא צמוד בשנת 2006). בשנה שלאחר מכן עלה חלקן לכ-27%, ואילו בתשעת החודשים הראשונים של 2009 הן מהוות כ-43% מסך הנפקות איגרות החוב הקונצרניות בתקופה.
מתחילת השנה הונפקו 29 סדרות של איגרות חוב לא-צמודות בשווי של 11 מיליארד שקל. מחצית מאיגרות החוב שהונפקו השנה נושאות ריבית קבועה והמחצית השנייה נושאת ריבית משתנה. מעניין לציין שכל איגרות החוב הלא-צמודות שהונפקו בשנת 2008 היו נושאות ריבית קבועה (ראה בטבלה שבפסקה הבאה).
המנפיקות הגדולות ב-2009 של איגרות חוב לא-צמודות היו: לאומי למימון ופועלים הנפקות (בהן עשויות איגרות חוב אלה להיחשב כהון משני של הקבוצה הבנקאית), פז נפט ודיסקונט השקעות, שגייסו כמיליארד שקל כ"א, וכן סלקום, כור, כיל וסקיילקס - שגייסו כ-800 מיליון שקל כ"א.
מעניין לציין שבהנפקת סקיילקס, שבוצעה במטרה לממן את עסקת רכישת השליטה בפרטנר, הבטיחה החברה להחזיר למשקיעים את תמורת ההנפקה, במקרה שהעסקה לא תושלם, ובהנפקת כור קיימת אפשרות שתשלום הריבית הראשונה יוגדל ויכלול גם חלק מעליית השער של מניות קרדיט סוויס שרכשה החברה.
בנוסף לכך, ביצעו שלוש חברות גדולות החלפה של איגרות חוב צמודות מדד הנסחרות בבורסה, בסדרות חדשות של איגרות חוב שקליות, בשווי של כ-1.5 מיליארד שקל.
איגרות החוב הנושאות ריבית קבועה מונפקות במכרז על שיעור הריבית. איגרות החוב בריבית משתנה מונפקות במכרז על המרווח של הריבית לעומת הריבית של סדרה של איגרת חוב ממשלתית לא-צמודה ספציפית, במרווח מריבית התל-בור או במרווח מתשואת המק"מ לשנה.
