הטור של פריצי

סקר שנערך גילה ששליש מלקוחות רשת המזון "טיב טעם" יפסיקו לקנות בה אם היא תהפוך להיות כשרה. טוב לגלות שעדין יש בחברה הישראלית ציבור חילוני אמיץ וגאה שמוכן להיאבק על זכויותיו, אבל לא צריך להחרים. במקרה הכי גרוע, שגם הרשת הזו תיפול בידי משגיחים, עדיין אפשר יהיה לקנות שם, ואחרי הקופות, כשיוצאים, לערבב מייד את החלב והבשר, ולהשיג בחזרה את הטעם הנדרש.

ספינה של חברה בריטית השליכה פסולת רעילה מול חופי חוף השנהב ועשרות אלפי אפריקנים נפגעו. בתי המשפט באנגליה הטילו צו איסור פרסום על הפרשה, כולל על הדיון שהתקיים בנושא זה בפרלמנט הבריטי. אז עיתון ה'גארדיאן' הבריטי פרסם לקוראיו שיש פרשה שנדונה כעת בפרלמנט, אבל בגלל צו איסור הפרסום ידיו כבולות. רק שידעו. זה לקח כמה דקות ועשרות אזרחים בריטים החלו לדווח מייד באינטרנט על הפרשה ומסרו מידע, כולל על הדיון בפרלמנט. בחלוף 24 שעות בוטל צו איסור הפרסום כשהתברר שאי-אפשר לאוכפו. יחי האינטרנט. אבל אל תחגגו כאן. כאן מוציאים (ובסיטונות) צווי איסור פרסום יחד עם סעיף שאוסר לפרסם גם שיש צו. זה לא שאתם לא יודעים פרטים על מה שמתרחש. אתם אפילו לא יודעים שמתרחש.

אלמנתו של רפול הודיעה לראש עיריית ירושלים שהיא מתנגדת לכך שיקראו לרחוב בלב השכונה הערבית ג'בל מוכאבר ע"ש בעלה המנוח. לטענתה, אין לנו מה לעשות שם וזה לא מקומנו. בכך היא מצטרפת למשפחתו של השחקן המנוח שייקה אופיר, שגם היא התנגדה שיעשה שימוש בשמו ל"ייהוד השמות" של הרחובות בשכונות ערביות. לא שלבירת ישראל יחסרו שמות יהודיים כדי לחורטם על השלטים בשכונות הערביות הללו. תמיד אפשר להנציח עוד איזה תורם מניו-יורק או עסקן חרדי. השאלה היא רק למה עיריית ירושלים מתעקשת ללבות את שלהבת האי-סובלנות ולעורר מתח וקונפליקט נוסף, ובעיקר כשהרחוב הראשי של ירושלים עדיין נקרא, ובעברית, "קינג ג'ורג'".

עולם הספורט הישראלי עומד בפני זעזוע רציני, אם יתברר ששופט הכדורסל (סמי בכר), שהעניק למכבי ת"א בשנת 2007 ניצחון על הפועל ירושלים, אכן היה מושקע אצל עסקן מכבי שהתאבד (מוני פנאן) וקיבל ממנו "רווחים". השאלה המשפטית אם זה שוחד כבר לא תהיה חשובה, ושאלה היחידה שתישאר היא האם יש שופטים נקיים בספורט. הכי מומלץ לכולם זה לטייח את הפרשה. מי צריך שערוריות ולמי איכפת איך מכבי ת"א זוכה באליפויות שלה או באיזה עסקים מעורבים השופטים בכדורסל? זה יתחיל כאן, ואז מישהו ייזכר לשאול באיזה עסקים שותפים ומעורבים גם כמה שופטי שלום ומחוזי ובני משפחתם, ודברים יתחילו לצאת ותתחיל מהומה, ויבטלו משפטים ויבקשו דיונים חוזרים. בלגן שלם. מי צריך את זה?

ראש רשות המים, פרופ' אורי שני, הודיע שישראל חידשה את המגעים לייבוא מים מטורקיה. הסיבוב הקודם, למי שלא זוכר, הסתיים עם כ-340 פקידים ישראלים שטסו לטורקיה במשך 5 שנים הלוך ושוב כדי לבדוק שם את עומק המים בנחלים (ואת טמפרטורת הדגים במסעדות), ועם תביעת פיצויים טורקית לשלם להם 100 מיליון דולר על הפרת ההסכם. מאז פרשו מהשירות הציבורי כמה פקידים והגיעו פקידים חדשים שעוד לא ראו את הרי טורקיה, אז עכשיו הם שוב מתחילים לטוס, למי שלא מבין למה לא הוקמו מפעלי ההתפלה שיכלו להמתיק כאן מים בחצי המחיר מעלות המים שנקנה מהטורקים. ישנו שלב שהטמטום והשחיתות מתמזגים ומשתלבים אצלנו זה בזה למארג של סיפור מזרח תיכוני כה מדהים, עד שכל מה שצריך זה רק להסריט אותו לטובת הדורות הבאים. הבעיה היא שהבמאי הטורקי מחויב עדיין לסדרה הנוכחית שלו.

אין לזלזל בעמדתם של אנשים מכובדים המתנגדים לפיצול תפקידי היועץ. מולם יש לי רק נימוק אחד מדוע חובה לפזר את הסמכויות: מה קורה אם ממנים לתפקיד כזה אדם חסר טוהר מידות אישי ושנגוע כמעט בהפרת אמונים? שמגר, ברק וזמיר העידו על עצמם שהם היו בסדר. מקובל. אבל אני אזכיר להם שאחריהם היה גם יועץ משפטי לממשלה בשם מיכאל בן יאיר. זוכרים?

פרקליט המדינה משה לדור מתנגד לפיצול תפקיד היועץ המשפטי לממשלה. לדבריו, אי-אפשר לפעול בישראל באופן אפקטיבי "אם אין לך גורם אחד שרואה את התמונה כולה ומקבל החלטות כוללות". גורם אחד שרואה הכל זה נשמע נחמד. גם סטלין חשב ככה. רק למי שלא יודע, משה לדור היה פרקליט מחוז ירושלים שאצלו התפתחה השיטה של סחיטת והשתקת אנשים ע"י החזקת תיקי חקירה פתוחים נגדם במשך שנים, גם כאשר המשטרה כתבה לפרקליטות שחקירתה גילתה שזו עלילה ותלונת שווא. היה צורך בהתערבות בג"צ כדי לאלץ את לדור ואנשיו לחשוף מה מתרחש בתיקים כאלה, ואז התגלה שפרקליטות ירושלים גם נהגה לעדכן ח"כים מקורבים על המתרחש בתיקים של יריביהם. זה בסדר כשיש גורם אחד שרואה את התמונה כולה ומקבל החלטות כוללות, רק אסור לחלוטין שהגורם הזה יהיו משה לדור או חבריו מהפרקליטות. הגורם היחיד שצריך לראות את התמונה כולה זה אור השמש ועינו הפקוחה של הציבור. בלי קשר, בינתיים גם הבנתם איך ולמה לדור קיבל את התפקיד.

שני נשיאים ושופט לשעבר של ביהמ"ש העליון, אהרן ברק, מאיר שמגר ויצחק זמיר, כתבו לשר המשפטים שהם נגד פיצול תפקידי היועץ המשפטי לממשלה. לטענתם, "מוסד היועץ המשפטי הזה פועל מאז הקמת המדינה באותה מתכונת ולדעתנו הוא פעל בהצלחה, העלה תרומה חשובה לשלטון החוק המינהל התקין וטוהר המידות..." ועוד דברי שבח ותהילה. יפה שהם משבחים ומהללים את תיפקוד מוסד היועץ המשפטי לממשלה לאורך שנותיו, ומכיוון ששלושתם כיהנו בעצמם, כל אחד בזמנו, בתפקיד היועץ משפטי לממשלה ואח"כ (או בגלל זה) הם מונו גם לשיפוט בעליון, הם ודאי יכולים להעיד באובייקטיביות, לשפוט בנאמנות וגם לטפוח לעצמם על הכתף.

מזכירת המדינה לשעבר (של ארה"ב), קונדוליזה רייס, אמרה שהיא חושבת שאם אריאל שרון לא היה מקבל שבץ אז היום כבר הייתה מדינה פלשתינית. ממועצת יש"ע מסרו בתגובה שבשבת הקרובה הם יקראו תהלים לשלומו של החולה בכל בתי הכנסת בגוש קטיף.