פתאום קם אדם בבוקר ומגלה, להפתעתו, שבמקום בו שכנה עד לא מכבר מסעדת-עילית אלגנטית, ממוקמת עכשיו מסעדה עממית לכל דבר ו"פושטית" מאוד.
ברוכים הבאים לסניף החדש של "שיפודי ציפורה" ברמת השרון (משה סנה 199), שנפתח, לראשונה, לקהל הסועדים בראשית השבוע הזה. מי שפקד, כמונו, בעבר את "הגנס" - המסעדה בגלגולה המקומי הראשון (שאותה סקרנו, בשעתה, באתר הזה), יבחין, מן הסתם, ממבט ראשון, בשוני העצום לרעה שחל בה: מלבד השטח המרווח, עם מרפסת הגן המקסימה, שנותרו כ"מתנת-אלוהים", הוסרה כל התפאורה המיוחדת: אין עוד זכר לנברשות הבדולח שהיו תלויות בתקרתה, אין מראות, אין עיטורים ותמונות יפהפיות, אין מפות-קטיפה שקישטו את השולחנות, ובחדרי השירותים נעדרים פינוקי העבר של מכשירי הייבוש האטרקטיביים ומגבות הבד המענגות. אפילו הניקיון המופתי של ימים עברו לוקה עכשיו, בלשון המעטה, בחסר. וחבל.
אבל, מעל לכל, גם לסגנון האוכל האיכותי של "הגנס" אין עוד שום זכר. "שיפודי ציפורה" היא, בסך-הכל, עוד מסעדה אחת ברשת המסעדות המזרחיות שברחבי הארץ, אומנם עם פוטנציאל עצום של מקום שבו ניתן, בעצם, לא רק לסעוד בנחת, אלא גם ליהנות מאווירה קסומה של מסעדה מטופחת ונינוחה, הבנויה במיוחד למשפחות עם ילדים. הצרה היא שבגרסה החדשה "שיפודי ציפורה" היא מסעדה המונית, עם הרבה מאוד רעש, ובנוסח של חטוף ואכול, עם תחושה כבדה של העיקר שתלך הביתה וכמה שיותר מהר.
מנות תפלות "שיפודי ציפורה" החדשה, כמו יתר מסעדותיה הוותיקות של הרשת, היא מסעדה כשרה ופתוחה לכן רק בימים א'-ה'. היא מציעה לאורחיה תפריט מזרחי מגוון, של חומוס, טחינה ופלאפל, שיפודים ותוספות מקובלות של אורז, תפוחי-אדמה, או ירקות מאודים, וגם מבחר של מנות אחרונות.
פתחנו בסלטים. אלה הוגשו בקעריות קטנות, שהכילו כעשרה סוגים שונים מהם. טעמם היה די תפל ומשעמם, ונעדר את הפיקנטיות שלה הורגלנו בסלטים כאלה בעבר. הם הוגשו עם לחם הבית - בגט ארוך, שגם הוא לא הלהיב במיוחד. בעוד שבמסעדות רבות נהוג לכלול את הסלטים על חשבון הבית - גובים עבורם ב"שיפודי ציפורה" תשלום מיוחד.
מן העיקריות דלינו מנה של כבדי-עוף, שהיו אמורים לטבול בשזיפים, אבל נעדרו, משום מה, מן הצלחת. גם מנת הירקות המאודים, שהוגשה בצידם, לא הרנינה והורכבה משעועית צהובה חמה בלבד. בת הזוג הייתה חכמה יותר ובחרה בשני שיפודים, שהיו בהחלט משביעי רצון. סודה ולימונדה, שאמורה הייתה להיות טבעית, התגלתה כזו שהוצאה ממכל, אבל היה בהן, בכל זאת, כדי להרוות את צימאוננו ביום שטוף-שמש.
הישועה באה דווקא מן המנות האחרונות. הלכנו על בלינצ'ס בשוקולד, עם כדור גדול של גלידת קוקוס-סורבה. המנה הטעימה חיפתה, בהחלט, על מחדלי המנות המאכזבות האחרות, ולא נותר לנו אלא להתנחם בה. גם הקפה הטורקי שהוגש בצידה היה לעניין.
תמורת הארוחה לשניים שילמנו 192 שקל והוספנו תשר של 23 שקל למלצרית חרוצה, אך מטעה במידע השגוי שנידבה לנו. ל"שיפודי ציפורה", בגלגולה הנוכחי, לא נחזור במהרה, אחרי שהענקנו לה את הציון 6 בלבד.
