זה לא ספין, זה קרה כאן במדינת ישראל, בבית המשפט לתביעות קטנות.
מקרה שהיה כך היה:
לפני זמן קרתה תאונה, נהגת פנתה שמאלה מרחוב ראשי לרחוב צדדי, לא נקטה אמצעי זהירות מספיקים, פגעה בקטנוע והעיפה אותו על רכב שחנה באדום לבן (אין עצירה!), צמוד למעבר חצייה ובניצב למדרכה! לכל הדעות, לא יכול להיות עבריין חנייה גרוע מכך. מכיוון שרכב זה חסם את נתיב המילוט של הקטנוע, הרוכב הצעיר התרסק, פונה לבית חולים, ושכב בחדר טראומה שבועיים, לאחר פגיעה רב מערכתית, מספר ניתוחים קשים ו"מזכרת" של 3 קיבועי מתכת גדולים.
כתוצאה מהתאונה נפגע הקטנוע, הרכב הפוגע ניזוק קלות והרכב החונה ניפגע קלות. עבר זמן, רוכב הקטנוע עבר תקופה קשה, שיקום והחלמה, הנזק בקטנוע לא עניין אותו, הקטנוע נמכר, והרוכב עדיין מנסה להתגבר על הטראומה ועל הנכות.
יום אחד מקבל רוכב הקטנוע תביעה בבית המשפט לתביעות קטנות, לתדהמתו התובע הוא בעל הרכב שחנה בניגוד לחוק, הוא תובע את הנזק שנגרם למכוניתו, נזק עצום יחסית לפגיעה. במקביל, כנראה שגם הנהגת הפוגעת קיבלה את אותה תביעה, וגם היא הצטרפה ל"חגיגה" ושלחה לרוכב הקטנוע שפגעה בו כתב תביעה, על סכום דמי ההשתתפות ששילמה לחברת הביטוח שלה.
לרוכב הקטנוע הצעיר לא היה ספק בצדקתו, מצד אחד נהגת שפגעה בו תוך כדי פנייה ללא נקיטת אמצעי זהירות כנדרש, ומצד שני נהג שחנה במקום שהעצירה בו אסורה, בניצב למדרכה ותוך כדי חסימת חלק ניכר מהכביש. עורך הדין של חברת הביטוח היה כבר בתחילה ספקן, "השופטים מחפשים בדרך כלל פשרה ו-או חלוקת אחריות" אמר, שמעתי ולא האמנתי למשמע אוזני, אנחנו מחפשים צדק, ובבית הצדק מחפשים פשרות?
המשפט החל, כבוד השופט בני שגיא, התובע והנתבע שכנגד (בעל הרכב שחנה באדום לבן ובניצב למדרכה) אדוארד גבריאלוב, הניתבעים והתובעים שכנגד: ליאור פלד (רוכב הקטנוע) יעל זייברט (הנהגת שפגעה בקטנוע), ונציגי חברות הביטוח.
לשופט הוצגו תמונות רבות של אותו רכב החונה בניגוד לחוק באותו מקום תאונה ובהזדמנויות רבות ושונות, על המדרכה, על מעבר חצייה, וכמובן גם באדום לבן ובניצב למדרכה, מה שהופך את הנהג לכאורה לעבריין תנועה/חנייה סידרתי.
השופט היה חסר סבלנות, עיין בתמונות, שמע את העדים, את עורכי הדין שייצגו את חברות הביטוח והחליט: "רוכב הקטנוע והנהגת הפוגעת ישלמו לרכב החונה את מלוא הסכום שתבע + תוספות שונות, הסכום יתחלק בין השניים שווה בשווה...". לא הטיל שום אחריות על הנהג שחנה בניגוד משווע לחוק ולהגיון. רוכב הקטנוע ישלם את מחצית הנזק של הנהגת, והנהגת תשלם את מחצית הנזק של הקטנוע. מבולבלים? בצדק, לא רק אתם.
דממה השתררה באולם, כל הנוכחים היו בהלם, שנים רבות התנדבתי במשטרת התנועה והחלטה זו קוממה אותי, לא יכולתי להתאפק והערתי לשופט בנימוס ובתמיהה: "אבל הוא חנה באדום לבן ובניצב למדרכה!", בלי להתבלבל ובחוסר סבלנות אמר השופט: "אז מה, כולם חונים שם באדום לבן...!".
בתמונות שהשופט קיבל רואים עוד שני עברייני תנועה חונים בניצב למדרכה באדום לבן, זה "כולם"? הרכב היחידי שחונה גם בצמוד למעבר החצייה זה הרכב שניפגע ותובע נזיקין.
אין לי ספק שאיש מהנוכחים באולם לא האמין למשמע אוזניו, איש לא הבין. אם "
כולם (2 נהגים)" חונים באדום לבן ובניצב למדרכה זה אומר שזה מותר? אם "כולם" (2 נהגים) ינהגו בשכרות גם לי מותר לנהוג בשכרות? שופט במדינת ישראל נותן לגיטימציה לפורעי חוק להמשיך ולזלזל בחוק?! לשמוע ולא להאמין! מה הפלא שתדמית בית המשפט בישראל נמצאת בשפל המדרגה בעיניי רבים מאזרחי ישראל?
המומים מפסק הדין יצאו שני נציגי חברת הביטוח כדי לעשות את ההתחשבנות הכספית, שניהם לא הבינו כיצד השופט לא הטיל אחריות כל שהיא על עבריין תנועה סידרתי (אך לא העזו להתקומם ולהעיר) ובנוסף העניק לו פיצוי כספי מופרז. לדעתי, דמיוני!
לצערי ולהפתעתי הערתו של השופט לא הוזכרה בפרוטוקול, אבל לא ניתן להכחיש את מה ששמעתי אני, ושאר עשרות הנוכחים באולם, כולל נציגי חברות הביטוח שלפחות אחד מהם עורך דין.
מדינת ישראל המומה כל יום מחדש מכמות תאונות הדרכים וכמות הנפגעים. מדינת ישראל משקיעה הון עתק בשיפור תשתיות ובתגבור כוחות השיטור בדרכים על-מנת למנוע תאונות דרכים. משטרת ישראל משקיעה הרבה מאמצים, אנרגיות והון על-מנת לתפוס עברייני תנועה. בתי המשפט קורסים מעומס הדיונים וכמות עברייני התנועה.
אך ראה זה פלא, נפלאות מדינת ישראל פורצים גבולות. למשטרת ישראל יש נהגת שלכאורה פנתה ללא נקיטת אמצעי זהירות סבירים וגרמה לתאונה עם פצוע קשה, אך המשטרה אפילו לא הגישה תביעה כנגד הנהגת. למשטרה יש נהג שחנה באדום לבן, בניצב לכביש וצמוד למעבר חצייה, אותו נהג חסם את דרכו של רוכב הקטנוע ולכאורה גרם במישרין ובעקיפין להתרסקותו, עבריין תנועה לכל הדעות, אך אותו נהג יצא נקי וזך כשלג, ללא עונש כל שהוא, אפילו לא דוח חנייה. בית המשפט הגדיל לעשות, העניק לעבריין "פרס כספי" דמיוני, והעניש דווקא את מי שניזוק הכי הרבה, פיזית, נפשית, וכלכלית...
לא יאומן, צדק צדק תרדוף זה בוודאי לא כאן.
למען גילוי נאות, ליאור פלד הוא הבן שלי.
