השבוע התבשרנו על שבירת שיא גינס במנת החומוס הגדולה בעולם, שבהכנתה טרחו עשרות טבחים, אך גם על עוד שיא אחד, שלא בכוונה: "הישג" עולמי בהחטאת שדה היעד במיניאפוליס על-ידי טייסי נורת' ווסטרן ב-250 מייל! המטוס היה במצב טייס אוטומטי, שבדרך כלל פירושו סדרת קווי ניווט מתוכננת ומתוכנתת מראש, שלאורכם טסים, תוך הסרת הנטל שבאחיזה מתמדת בהגאים.
במצב זה אפשר להתמקד בפתרון בעיות שצצות במהלך טיסה ממושכת, תוך פיקוח על הטייס האוטומטי ועל אופן ההתקדמות בנתיב. במהירות הטיסה המקובלת בענף התעופה האזרחית מדובר ב"פיספוס" השקול לכחצי שעת טיסה, שבמהלכה הטייסים היו כנראה שקועים בשינה עמוקה, בהסנפה, בהילולת שתייה, או השד יודע מה, אך לבטח לא בדיון מעמיק בשיטות ניווט חדשניות...
גם בעיתון הארץ נראה שעובדים על "טייס אוטומטי", המבוסס על סדרת קווי הניווט הבאה: תמונות לא מחמיאות (בין אם כאלה שצולמו בזוויות צילום פאשיסטיות קלאסיות ובין אם כאלה שצולמו בתנאי תאורה מעוותים) לראשי ממשלה שאינם "משלנו", תמונות "כיבוש", קצת צהֶבֶת כדי לתת פייט לאתרי אינטרנט, ומדי פעם מראית עין של איזון: מאמר של דוס מחמד או של השר לשעבר משה ארנס. יפה, אלא שהשבוע גם שם כנראה נרדמו על הטייס האוטומטי.
זה התחיל ב"גילויים מסעירים" שזה עתה הותר לפרסמם, בדבר מכתב או שניים מקולמוסה האישי והפרטי של רעיית ראש הממשלה רבין, שבהם כינתה את ראש הממשלה נתניהו במילים אשר מפאת כבודה של המנוחה, ומפאת כבודנו כולנו, עדיף שלא לחזור עליהן. שהרי גם אם הייתה אישיותה שנויה במחלוקת בתקופותיה המוצלחות יותר, בשנה האחרונה לחייה, כשהייתה חולה סופנית ומן הסתם מטופלת בתרופות ובסמי הרגעה - הגיעו לה חסד והתחשבות ולו בזכות הנסיבות הללו. הכוונה להכפיש ולהשמיץ את ראש הממשלה המכהן ברורה ושקופה, אך ההתעלמות הבוטה מהכלל ש"אין תופסים אדם בצערו" והפרת זכות הפרטיות של אדם חולה שאינו במיטבו (ושאינו יכול להתנגד לפרסום), אינן רק צהובות, כי אם בזויות.
זה נמשך ב"זרקור לעולם המדע", תוך סיקור העיכובים והתקלות ביישום הניסוי המתוכנן במאיץ החלקיקים בשווייץ - רבים מדי לטעמו של הכתב, ויצירת סנסציה כבר בכותרת: "תעלומת העיוות בזמן". כלומר, אם עגורן מתמוטט בחולון ומוחץ למוות מפעיל רומני - זה סביר, אך אם הדבר קורה בשווייץ - ברור שמדובר ב-X" פַיילז". לטענת הכתב הנכבד, ייתכן מאוד כי השיבושים העכשיוויים בלוח הזמנים של הניסוי נובעים כבר מהשפעת התוצאה העתידית של הניסוי על עיוות הזמן בהווה, והוא מצטט שני מדענים, לטענתו בכירים, שלדעתם התוצר המקווה בניסוי-חלקיק היגס הינו "מאוס בעיני הטבע, אשר עושה מאמצים מיוחדים למנוע את יצירתו. אין ספק, "מדע במיטבו", המייצר בהבל פה מכונת זמן וגם "אלוהים" שמכוון ניסויי פיזיקה בסגנון סיכול מגדל בבל.
מעניין מה היו הפיזיקאים הנזכרים אומרים לטייסים, שניסו לשבור את מחסום הקול לפני כחמישים שנה והתרסקו - לעיתים תוך אובדן חייהם - עקב אי-הכרת אפקטים אווירו-אלסטיים, שניטרלו את הגאי מטוסיהם. האמנם גילו לנו הפיזיקאים הנכבדים והכתב הנלהב "עיוות בזמן"? חבל שהחוק האוסר נהיגה בגילופין אינו חל על כותבי מאמרים ועל מעצבי דעת קהל בעת כתיבת מאמרים, המצאת מודלים, או קבלת החלטות (שהרי ביצירת אמנות זה נחשב אפילו "מאסט").
לקינוח, פורסמה באותו עיתון תמונת מתנחלים "המכוונים נשק לפלשתינים", בסגנון תצלומי צבא ההצלה של קאוקג'י. אומנם זה לא היה מרנין במיוחד לצפייה, אך בכל זאת הייתה בכך הקלה מסוימת וסימן לנחיתה קרובה על קרקע הארץ המוכרת, בבחינת "אוקיי, לפחות חזרנו למסלול".
