כולנו רוצים למצות את החיים מרגע הלידה ועד הסוף הבלתי נמנע שלהם. בלידתנו ובינקותנו אנו מחוברים להורינו ואת המסע המכונה חיים אנו עוברים בצוותא עם המשפחה הגרעינית שלנו, ועם האנשים המסתפחים אליה בדרך. ולמרות זאת כל אחד מאתנו מוצא עצמו בודד עם גופו ברגע שהוא מגיע אל השלב האחרון של חייו, כאשר הוא עובר את תהליך ההיפרדות, תהליך המוות. חידת המוות מלווה את החושבים עליו במהלך חייהם. אין יודע מתי יגיע, אין יודע איזו צורה ילבש. האם יהיה זה מות נשיקה? האם יהיה זה מוות בייסורים?
רובנו מעדיפים לא לחשוב על הנושא, אך 15,000 מאזרחי ישראל כבר חתמו על מסמך ייחודי של עמותת "ליל"ך, לחיות ולמות בכבוד", הקרוי בפי העם "צוואה בחיים", ומספק הוראות מקדימות לטיפול שהחותם מבקש לקבל בערוב ימיו. בליל"ך יש היום 9,000 חברים וכולם נושאים בסמוך לתעודה הזהות כרטיס חבר בעמותה אשר כבר מנע לא אחת חיבור למכונת הנשמה ברגע קריטי שאין ממנו חזרה. כרטיס זה מאותת לרופאים שנושאו מבקש לא להאריך את חייו באופן מלאכותי ועל הרופא לשקול את המצב בהתחשב בבקשה זו (ניתוק מן המכונה נתפס ע"י החוק כהמתה וכעבירה פלילית).
עמותת ליל"ך דוגלת באוטונומיה של האדם על גופו ובזכותו להסתלק מן העולם בלי שיתבייש במצבו הפיזי ומבלי שיוציא את נשמתו בתחושת השפלה. ברחבי העולם פועלות כיום עמותות דומות בכ-30 מדינות שונות. ב-1 בנובמבר יצוין ברחבי העולם ה"יום עולמי למען הזכות למות בכבוד" ובירושלים תערוך כנס ראשון מסוגו בישראל בו מרצים בכירים מתחומים שונים ידברו על הנושא שנחשב בדרך כלל לטאבו בחברה שלנו. בישראל נחקק ב-2005 "חוק החולה הנוטה למות", שתוכנו עדיין לא מוכר בציבור כולו, אך נחשב לאחד היפים בספר החוקים שלנו. חוק זה מאזן בין "קדושת החיים" לבין זכותו האוטונומית של הפרט שחייו לא יוארכו באופן מלאכותי בניגוד לרצונו. "'קדושת החיים" הוא עניין של השקפה ולכן יש המעבירים ביקורת על החוק. מצד שני, עצם העובדה שהחוק חל רק על "חולים הנוטים למות" אשר יש צורך לחבר אותם למכונות החייאה ואין בו התייחסות לחולים חשוכי מרפא כגון ניוון שרירים, אלצהיימר, וכו' מטרידה רבים אחרים שחושבים שהחוק לא מספיק רחב, בדומה לחוקים שכבר קיימים במדינות רבות בעולם.
נושא מפחיד? לאו-דווקא. העיקר לדבר עליו, לחשוב עליו, להתווכח עליו. אסור להדחיק את הנושא הזה. ברוב המקרים המוות אינו עניין של רגע. זהו תהליך. כשם שהלידה היא תהליך. בשניהם יש שלבים ומוטב שיתוודע אליהם האדם מראש, כשהוא בריא. הרפואה מתקדמת וענף הרפואה הפליאטיבית נותן מענה למצבים קשים רבים. זוהי רפואה שאינה מבטיחה ריפוי, אך היא מבטיחה הקלה בכל שלב ושלב. טוב שיברר האדם לעצמו כיצד הוא רוצה למות, בחברת מי הוא רוצה למות, ואיזה סוג של טיפול יהלום את הדרך שבה חי את חייו. מחשבה כזאת תעניק לו ולסביבתו יתר שלווה.