1. הכותבים הללו דורשים לדעת: מדוע נעשה מבצע "עופרת יצוקה"?, אילו שיקולים פוליטיים הובילו למבצע זה?, האם קובעי המדיניות לקחו בחשבון הרג של אזרחים ערבים?, מדוע צה"ל פוחד לחקור את עצמו? אני (ורבים המהווים רוב בין האזרחים היהודיים במדינה) רוצים לקבל תשובות בגין שאלות קשות פי כמה, מאלו שהארץ שואל:
א. איך מפלגת העבודה העזה להוביל את הכנסת להסכם אוסלו א', למרות שלא היה לה רוב מוחלט, ולצורך כך "קנו" קולות של פוליטיקאים (ר' אלכס גולדפרב מסיעת "צומת")?
ב. איך יתכן לכנות את החללים האזרחים, שמצאו מותם בפיגועים רצחניים (לאחר הסכמי אוסלו) בשם - "חללי השלום" ולטעון כי מותם היה "מחיר הכרחי"?
ג. מדוע שמעון פרס (בהיותו ר.מ. בפועל, לאחר רצח רבין) לא הקים ועדה שתחקור את הרצח, אלא רק את סידורי הביטחון שהיו בעצרת בכיכר (השופט מאיר שמגר, הודה כי לא חקר את הרצח, מאחר שלא קיבל מנדט לכך; ולכן יגאל עמיר לא זומן להחקר בפני וועדת שמגר)?
ד. הכיצד השמאל העניק רוח גבית לאריאל שרון, למרות שזה התעלם מתוצאות המפקד במפלגת הליכוד, בשאלת העקירה מעזה, ולמרות התחייבות פומבית של שרון, כי ממשלתו תפעל בהתאם לתוצאות המפקד?, והרי הדמוקרטיה מחייבת ראש מפלגה, להצביע בהתאם לרצון חבריה (ובפרט כאשר עסקינן במפלגת שלטון, וכאשר על הפרק החלטות מהותיות).
ה. בכירי קדימה היום (ואז בתנועת הליכוד), השמאל וכל התקשורת, הציגו את הפינוי הוולונטרי מעזה, כפתרון אולטימטיבי לשקט שעתיד לשרור; מדוע אינם מכים על חטא, לאור מה שאירע מאז ואילך?
ו. איזו מדינה עשתה אי פעם הסכם שלום עם מדינה אחרת, או עם גוף מחתרתי, כאשר אלו אמרו וכתבו כי יש להרוס את הראשונה, שכן אינה זכאית להתקיים?, מדוע ממשלות ישראל (בתמיכת השמאל "הנאור"), ממשיכות להכיר ברשות הפלשתינית ולאפשר המצאותה ביו"ש, למרות שזו מסרבת להכיר במדינת ישראל כמדינת העם היהודי, דורשת החזרת פליטים לתוך "הקו הירוק", ובאמנת היסוד של אש"ף, אין התייחסות ל"שתי מדינות לשני עמים", אלא רק להקמת מדינת פלשתין!!!
ז. האם יש צבא כלשהו, אצל המדינות "הנאורות", שלא פגע והרג אזרחים בעת מלחמה או מבצע צבאי?; מדוע השמאל שתק ושותק לנוכח הזוועות שבוצעו בצ'צ'ניה, סומליה, באזורים הכורדים אשר בטורקיה ועירק?
לא קראתי כי עיתון הארץ דרש לחקור את הצבא הרוסי בגין הרס צ'צ'ניה; את הצבא הטורקי בגין הרג אזרחים טורקיים, עקב השתייכותם למיעוט הכורדי; את צבא ארה"ב ומדינות נאטו בגין הפצצות על אזרחים באפגניסטן ובעבר ביוגוסלביה (והרשימה ארוכה).
ח. האם הייתה מדינה כל שהיא אשר כוננה וועדת חקירה, כדי לבדוק את התנהלותה היא, בעקבות דוח של גוף באו"ם? - מעולם לא! באו"ם הצביעו לא אחת, כנגד מדיניות ארה"ב בעירק, בגין מעצרים לא חוקיים בכלא גואנטנמו; נגד מעשי זוועה ע"י ממשלות שונות בדרום אמריקה; נגד רצח עם ברואנדה, בזימבבואה.
אולם, אף מדינה מאלו, לא חקרה את עצמה ולא אוימה ע"י מוסדות האו"ם כי תסולק ממנו; לכן, מדוע על ישראל להיות "הכבשה השחורה"?
ט. האם הממשלות הרלוונטיות לא ידעו בזמנו, כי בעסקות "חילופי שבויים" עם החיזבאללה (עסקת טננבאום ועסקת רגב וגולדוואסר), אין שבויים חיים אלא רק גופות של אנשינו? (למעט האזרח טננבאום, שנחשד בעסקת סמים); לי אין ספק כי ידעו, אך הסתירו זאת מעיני הציבור; גם הארץ שתק, כי בהיותו "עיתון השלום" רצה בקיום עסקות אלו.
י. כמובן שהארץ יטען כי בשם המוסר האוניברסלי, על ישראל לנהוג אחרת; אולם "מוסר" זה מעולם לא נכפה על-אף מדינה, ואילו המוסר היהודי, כלל לא מוכר בעיתון זה!
2. איני מסתפק רק בשאלות בנושאי ביטחון וחוץ, אלא שואל את עורכי הארץ, מדוע הם שותקים לנוכח מעשי גזל ועוולה, המתבצעים בקרב אזרחי המדינה יום-יום, והכל בחסות "החוק"; להלן דוגמאות בגין כך:
א. מדוע בגין ערעור או בקשת רשות ערעור, על פס"ד או החלטה, המערער נדרש להפקיד ערבות בנקאית או כסף מזומן, בסך ממוצע של 20,000 ש"ח?; והרי ערעור ראשון הנו בזכות ולא בחסד,
לכן מדוע זכות יסוד זו מותנית בעול כספי גדול?
הערבון נדרש גם בגין החלטות רשמים בהוצל"פ ורשמים בבית המשפט השלום; ואלו כידוע אינם שופטים, אלא מונו ע"י וועדה מינהלית במשרד המשפטים.
ב. התגלה (גם ע"י רשם אמיץ אחד בלשכת הוצל"פ), כי מחשב ההוצל"פ מעוות חיובים לטובת זוכים, וכי בנקים דורשים בתיקי הוצל"פ, ריביות לא חוקיות (לעיתים בשיעור פי 3 ויותר מהחוב החוקי); אולם משרד המשפטים אינו מתקן את תוכנות המחשב, ומאידך בתיהמ"ש יושבים על הגדר.
מדוע המחוקק והממשלה לא טורחים לברר כמה אנשים התאבדו בגין חיובים שקריים?; כמה משפחות נהרסו בגין האמור?; הכיצד הארץ שותק כאשר יום יום נפתחים מעל 1,000 תיקי הוצל"פ, ובאלו החייבים נדרשים לשלם חוב לא חוקי?
ג. הכיצד עיתון שרוממות הדמוקרטיה בפי עורכיו, שותק בעניין "גבייה מינהלית" של "חובות" אזרחים לשלטון ו/או לרשויות המקומיות?, והרי לפנינו הליך המדלג מעל בתיהמ"ש, ובו התובע הינו גם השופט (ולכן דורש סכומים כאוות נפשו).
ד. הכיצד הארץ (אשר מתנגד להקמת בתי-סוהר פרטיים, ובצדק), שותק בעניין גביית קנסות אצל רשויות מקומיות, באמצעות גובים פרטיים, אשר חודרים בכוח לבית "חייב" (ולעיתים כלל אינו חייב), ואינם יוצאים בלי כסף מזומן או שיקים, לרבות שכ"ט בגין "הביקור", שהינו פי 8 ויותר מהנהוג בלשכות הוצל"פ!
וכל זאת למרות שהיוע"מ לממשלה ושר הפנים שכיהנו בשנת 2000, הודיעו לבג"צ כי גבייה פרטית שכזו, תעשה רק לאחר חקיקת חוק מיוחד בעניין זה; ראה בג"צ 9474/00 גל נ' עיריית חיפה.
חוק לא נחקק, חלפו 9 שנים וגבייה פרטית נמשכת, כאילו ולא נעשתה הודעה כאמור לבג"צ; והיוע"מ הנוכחי - שותק!!!!
3. אשמח לקרוא תגובת הארץ בגין השאלות והתהיות דלעיל.
