ימני - תנאי הכרחי למחבל יהודי, האומנם?

אם מישהו מהקוראים או מהמאזינים לתוכניות הרדיו, מופתע מהסתערות של שמאלנים בתקשורת על הימין בכללותו, לאחר תפיסתו של המחבל היהודי, או כמו אמירתו של רזי ברקאי (יום ב', 2.11.09), שתנאי הכרחי למחבל יהודי, זה להיות שייך למחנה הימין, אז כנראה שהוא חי במקום אחר. אין תגובה צפויה יותר מצד אנשים שכל הווייתם קשורה בעבותות להשמצת מחנה הימין. זאת חוכמה קטנה מאוד להכליל קבוצה גדולה, ככל האפשר, של אנשים שכל קשר בינם לאירוע נמצא בין האונה הימנית לאונה השמאלית במוחו של המבקר, למעשה מטורף, של אדם אחד. לפי ההיגיון הפסול הזה, שאינני מקבל אותו כלל ועיקר, האם תנאי הכרחי לבוגד הוא שייכותו למחנה השמאל? זאת למרות שרבים וטובים במחנה השמאל אינם ראויים להיקרא כך, אפילו לא בבדיחות הדעת, רק בשל פעילותם של פעילי וארגוני שמאל כנגד מדינת ישראל, בארץ ובעולם. אפשר הרי למצוא (ולהמציא) פגם בכל קבוצה אתנית, ואפשר למצוא מטורפים בכל חברה, אז למה לעצור במתנחלים, למה לא להמשיך ולפסול את כל מי שהצביע למפלגות הימין או להגדיר אותו כמחבל בפוטנציה. בעיניי זה נראה יותר כאי-קבלה, או התנערות, של מבקרים מהשמאל, מהמציאות במדינת ישראל, שלמחנה השמאל יש אחריות רבה ביצירתה, ולכן בסופו של יום הפוסל במומו פוסל. אבל כיוון שבימין עסקינן, אז הכישלון של מחנה הימין במדינת ישראל הינו חוסר היכולת להקים גוף אחד שיתחרה בצורה חכמה בארגוני השמאל, ובראשם "שלום עכשיו". ארגון זה ואחרים מצאו לעצמם תכלית לקיומם בדמותם של המתנחלים, שמספקים את ה"סחורה" מדי יום. תכלית זאת מאפשרת להם לקבל מימון ותרומות מרחבי העולם ואוזן קשבת בכל ערוצי התקשורת. אם היו מנהיגי ציבור המתנחלים ומפלגות הימין משכילים ללמוד מ"המתחרה", כמו בעסקים, ומפנים את האנרגיות, המוטיבציה והכספים הרבים של מחנה הימין על-מנת להקים גוף דומה, כמו "שלום עכשיו", היה מצבנו טוב יותר. הרי ברור לכל בר-דעת כי רובו המכריע של המתנחלים אינו יוזם או תומך באלימות מכל סוג שהוא. ולמרות זאת, הימין על מתנחליו ומצבעיו זוכה לתארים מפוקפקים מדי יום. גוף כזה ירכז את השקעת המשאבים בהקמת ישובים חדשים, או חיזוק ישובים קיימים בנגב ובגליל בנוסף ליהודה ושומרון (לאו-דווקא תחת הכותרת "ייהוד הגליל"); יעסיק צוותי משפטנים שיעסקו בהגשת תביעות בנייה לא-חוקית במגזר הערבי ומימוש צווי הריסה; יגיש תביעות דיבה כנגד אלו שעוסקים יומם וליל בהשמצת מדינת ישראל (ע"ע עיתונאי משוודיה); יעקוב אחרי העברת הכספים לארגוני שמאל; יתמוך בסטודנטים יהודים שיילכו ללמוד באוניברסיטות שבהן מתבצעת פעילות אנטי ישראלית; ישתמש טוב יותר בדרכי התקשורת הקיימות על-מנת לספק אינפורמציה על פעולותיו, לאו-דווקא למחנה המשוכנעים; ישקיע את המאמץ גם במדיה הקולנועית, ובאופן כללי ימסד את המאבק מבלי להיגרר למחוזות אפלים שמייצרים כותרות, מיותרות, ותכלית למקטרגים. דרך העימות הנוכחית גובה מחיר גבוה, שמשלמים אנשים רבים בגופם ובנפשם, מספק תשתית לביקורות ארסיות, השמצות והסתה, של הדיון הציבורי מהעיקר לטפל. פעולה מסודרת, ממוקדת-מטרה ולגיטימית, גם אם תנחיל אכזבות, בכל זירה בה יש למחנה השמאל נציגות, מבלי לזנוח את ההתיישבות, תשנה מקצה לקצה את הדרך בה נתפש ציבור המתיישבים (לא מתנחלים בעיניי) והדרך בה נתפש המאבק על ארץ ישראל בעולם.