|
|
|
|
|
|
| בתקיפה אווירית של כוחות נאט"ו על אזור קוסובו באביב 1999, הושמד רק חלק קטן מהצבא הסרבי, אך נהרגו בו 460 אזרחים. בתגובה לביקורת על פגיעה חמורה זו באוכלוסיה אזרחית, תלתה נאט"ו את האשמה בנשיא יוגוסלביה, סלובודן מילושביץ', אשר מיקם במכוון מטרות צבאיות בסמוך לאזורי מגורים | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| באוקטובר 1993 "הצליח" כוח משימה של האו"ם שעיקרו כוחות אמריקניים מיוחדים, להרוג במוגדישו שבסומליה, תוך כדי חילוץ כוח מיוחד שמשימתו נשתבשה, כ-500 תושבים לפחות – על-פי הערכות מתונות, ועד 1,500 (תוך פציעת כ-10,000 נוספים), רובם אזרחים בלתי מעורבים – על-פי הערכות אחרות. כל זאת נעשה בפחות מיממה אחת של לחימה, בקרב שהתחולל ברחובות העיר. | |
|
|
|
|
דוח גולדסטון מעלה טענות קשות כנגד מדינת ישראל וצבאה, אשר פגעו לכאורה באוכלוסיה אזרחית במהלך הלחימה בזירות העימות השונות בלבנון, ביהודה ושומרון ובעזה. גולדסטון קובע כי מספר האבידות שנגרמו לצד הפלשתיני במשך כ-24 ימי לחימה, הוא כ-1,400 הרוגים, וזאת על-פי הערכות גורמים פלשתינים. כמובן שאין לצפות לכך שיהיה זה נתון מדויק, המבחין בין אוכלוסיה בלתי מעורבת לבין אוחזי נשק. אך גם מבלי להתעקש על ה"דקויות" האלה - בהשוואה למספר האזרחים שנהרגו במלחמות אחרות ברחבי העולם, נראה כי עלינו לדרוש באו"ם חקירה, כיצד זה במבצע "עופרת יצוקה", של לחימה ממושכת ואינטנסיבית, היה מספר ההרוגים כה נמוך. הבה ונזכיר ל"אומות המאוחדות נגד ישראל" כמה תקדימים: - בפלישה האמריקנית לפנמה, בתאריכים 24-20 בדצמבר 1989, במסגרת מבצע "מטרה צודקת", הכיר צבא ארה"ב במותם של 202 אזרחים ו-314 חיילים פנמים ששירתו תחת פיקודו של הגנרל מנואל נורייגה. בדוח של "רופאים למען זכויות אדם" נטען, שבמבצע נהרגו רק כ-50 חיילים פנמים, בעוד שמניין האבידות האזרחיות עלה על 300. הערכות אחרות נקבו במספרים גבוהים עוד יותר של חללים מן האוכלוסיה האזרחית - בין 500 ל-1,000 הרוגים. אבידותיו של הכוח האמריקני, לעומת זאת, היו 24 חיילים.
- באוקטובר 1993 "הצליח" כוח משימה של האו"ם שעיקרו כוחות אמריקניים מיוחדים, להרוג במוגדישו שבסומליה, תוך כדי חילוץ כוח מיוחד שמשימתו נשתבשה, כ-500 תושבים לפחות - על-פי הערכות מתונות, ועד 1,500 (תוך פציעת כ-10,000 נוספים), רובם אזרחים בלתי מעורבים - על-פי הערכות אחרות. כל זאת נעשה בפחות מיממה אחת של לחימה, בקרב שהתחולל ברחובות העיר. לא היה זה המקרה הראשון בו נהרגו מספר רב של אזרחים סומלים מירי כוחות האו"ם. לחימת הכוח זכתה לפרסום רב - תוכניות תיעודיות בטלוויזיה, ספר וסרט קולנוע, שכולם מפארים את לחימת הכוחות האמריקניים ואת דבקותם בחילוץ חבריהם מהתופת.
- בתאריכים 23-7 בדצמבר 2004 לחמו שלושה צוותי קרב חטיבתיים אמריקניים נגד כ-3,000 "פעילים איסלאמיסטים" בעיירה פאלוג'ה שבעירק. בסוף הקרב נמנו כ-6,000 אזרחים הרוגים, בנוסף ל-1,000 "פעילים איסלאמיסטים". כן נהרסו עד היסוד כ-10 אלפים בתים - כשליש מכלל בתי העיר, ועוד 26 אלף בתים נפגעו במידה זו או אחרת, ביניהם 65 מסגדים (מתוך 200) ו-60 בתי ספר, ששימשו על-פי טענת האמריקנים כמחסני אמל"ח ומחסה ל"פעילים האיסלאמיסטים".
- בדצמבר 2004, במהלך מלחמתם של הרוסים בעיר גרוזני שבצ'צניה, הופעלה על-ידי הצבא הרוסי עוצמת אש שהגיעה לעתים להנחתת 4,000 פגזים לשעה על העיר - הפגזה שלא הייתה כמוה בשטח עירוני מאז מלחמת העולם השנייה. במערכה על גרוזני לבדה נהרגו כ-5,000 אזרחים, ועל-פי הערכות אחרות שיעור האבידות האזרחיות היה גבוה פי חמישה. מחצית מן העיר נחרבה כליל. במלחמה הקודמת בצ'צ'ניה, בשנת 1999, פעלו הרוסים בעוצמה רבה עוד יותר: לאחר שהזהירו את תושבי גרוזני והורו להם לעזוב את המקום, הם התקיפו את העיר באמצעות חיל רגלים, טנקים, מסוקים וארטילריה ואף שיגרו טילי קרקע-קרקע ופצצות דלק-אוויר, ממשגר רקטות קרקעי. ההתקפה הביאה לחורבנה המוחלט של גרוזני ולמספר משוער גבוה מאוד של נפגעים מקרב האוכלוסיה שנותרה בעיר, וזאת על-פי מימדי ההרס שנגרם לגרוזני, שחלקים גדולים ממנה נמחקו כליל.
- בתקיפה אווירית שנמשכה כ-11 שבועות באביב 1999, הטילו מטוסי נאט"ו על אזור קוסובו כ-23 אלף פצצות וטילי אוויר-קרקע שיועדו לפגוע בצבא הסרבי. למעשה, רק חלק קטן מהצבא הסרבי הושמד במבצע, אך נהרגו בו 460 אזרחים - על-פי מניין אחד, בעוד שעל-פי מניין אחר נע מספר החללים בין 1,500 ל-2,000 איש. בתגובה לביקורת שהושמעה בעולם על פגיעה חמורה זו באוכלוסיה אזרחית, תלתה נאט"ו את האשמה בנשיא יוגוסלביה, סלובודן מילושביץ', אשר מיקם במכוון מטרות צבאיות בסמוך לאזורי מגורים. בתנאים אלו, טענו דוברי הברית, אבידות אזרחיות הן "בלתי נמנעות". למרות המחיר הכבד, אמרו בנאט"ו, ההפצצות הן "לגיטימיות" ויימשכו עד לכניעתם של הסרבים.
- באוגוסט 2008, במהלך לחימת הרוסים בגיאורגים על השליטה בדרום אוסטיה, הצליחו הרוסים לקטול כ-2,000 נפש בעיר הבירה צחינוואלי, בתוך שתי יממות, על-פי עדותם של הרוסים עצמם.
אכן, בין דוגמאות אלה יש גם יוצאות מן הכלל: ב-29 במאי 1982, בזכות התנהלות אחראית של מפקד הצבא הארגנטיני בכפר גוז גרין שבאיי פוקלנד, אשר 112 מתושביו הוחזקו תחת שביו באולם הכפר, הסתיים אירוע לחימה ללא אבידות של אזרחים. באותו יום הבהיר מפקד הכוחות הבריטיים באזור במסר מאיים למפקד הארגנטיני, שאם לא ייכנע, "על-פי אמנות ז'נבה וחוקי המלחמה, תוחזק אחראי לגורלם של האזרחים בגוז גרין ואנו, בהתאם לחוקים אלה, ניתן לך התרעה מקדימה על כוונתנו להרעיש את גוז גרין". |
