סוּפַת סִינַי שֶלִּי

במאמר "חילונים מופקרים ופורקי-עול" מיום 4.11 מציג דודו אלהרר אותי החילוני כמי ש"רואה בדת היהודית אויבת מרה, שמצווה גדולה להשפילה עד עפר". כותב המאמר עולה על שרטון ההכללה ומייחס לחילונים - "טינה ומשטמה לכל סממן יהודי". וכדי לחלץ את מדינת ישראל מכל כאב וחולי מציג לנו דודו אלהרר את התרופה. הנה חלק מהמפרט של התרופה שמוגשת לנו: "רק משטר דיקטטורי יוכל לבלום את ההידרדרות ולקבוע כאן מדינה יהודית, מזרחית-מסורתית, שבה כל הפלגים של היהדות ידורו זה לצד זה מתוך כבוד הדדי ויעמדו איתן מול כל האיומים החיצוניים". אל מול הזהות שלי, שלדבריו היא "זֵהוֹת מְעוּשָׂה וּמְאוּסָה", יש לכונן בארץ "משטר רודני עריץ, והדבר בלתי נמנע". לקביעות הנחרצות שלו, שנראות הזויות, לצערי, יש היום בארץ קרקע פוריה לקליטתן ופריחתן. הנחרצות של דודו אלהרר מזכירה נחרצות צבועה בגרמנית יפה ולבושה במדים של מילים נמלצות וממיתות. הוא עושה הכל כדי לשכנע את הקורא שמילותיו שאולות מאדני תורת ישראל והן חצובות מסופת סיני. כשאני קורא את דודו אלהרר המדבר בשם סופת סיני, אני חש את עלבונה וכאבה של הסופה, שבשמה הוא מבקש לכונן "משטר רודני ועריץ". חשוב לי להביא לקורא את כאבה של סופת סיני המתחלחלת מדבריו. סוּפַת סִינַי שֶׁלִּי

גֵּרוּדֵי סִרְפָּד צָרְבוּ עֲרִישוֹתַיִךְ

שָמִיר וָשַיִת עָלוּ עַל בָּמוֹתַיִךְ

יָדַיִם זָרוֹת לִי בָּאוּ אֶל אֲרוֹן סְפָרַיִךְ

נִקְּרוּ אֶת עֵינֵי מִלּוֹת חַיַּיִךְ

זוֹרוּ לָרוּחַ אֶת כָּל אוֹתִיּוֹתַיִךְ,

הַמְּשׁוֹטְטוֹת דּוֹמְעוֹת וְכוֹאֲבוֹת

צְרוּבוֹת בְּלַהֲבוֹת אַחֲרוֹנֵי קַרְנַיִם נוֹפְלוֹת

מִשֶּׁמֶשׁ בּוֹרַחַת נָסָה עַל נָפְשָׁהּ

מֵאֵימַת תַּכְרִיכִים שְׁחוֹרִים

הַמְּבַקְּשִים לֶאֱסוֹף אֶת סוּפַת סִינַי שֶלִּי

לִמְנוּחַת עוֹלָמִים בְּדוֹמֶן רְחוֹב אַלִּים.