חרפה לצה"ל

"מדובר בכישלון פיקודי ניכר, וכגובה הדרגה – כך גודל הציפייה המוסרית והערכית. כרום דרגתו – כך עוצמת כשלונו. מדובר במעשה חסר אחריות, פזיז ונמהר". כך אמרו היום (ג', 10.11) חמשת שופטי בית הדין הצבאי לערעורים, בהחלטתם בפרשה בה הניח תת-אלוף צ'יקו תמיר לבנו לנהוג בטרקטורון, ולאחר שהלה עשה תאונה – טייח את הפרשה. אבל אחר כך קבעו החמישה, כי תמיר יישאר בדרגתו ובעוד שנתיים אפילו ניתן יהיה לשקול את העלאתו לדרגת אלוף. לדעת בית הדין הנכבד, אין לפגוע בדרגתו של תמיר בשל הפרשה הזאת. אז מה כן מצדיק פגיעה בדרגה? שימו לב מה היה לנו כאן: נהיגה ללא רישיון, סיכון חיי קטין, סיכון חיי הסובבים אותו, שקר, טיוח ושיבוש הליכים. אבל בסופו של יום, העונש הממשי היחיד שספג תמיר הוא שלושה חודשי שלילת רישיון. תמיד חשבנו שהיתרון הגדול ביותר של צה"ל על אויביו הוא ברמתו המוסרית; כעת כבר קשה להיות בטוחים בכך. כי רמה מוסרית מתחילה בבית, מתחילה בחיי היום-יום, מתחילה באמירת אמת ובנטילת אחריות. רק משם היא מגיעה לערכים החשובים של קדושת חיי אדם, מנהיגות, אי הפקרת פצועים וכל יתר הערכים עליהם אמור צה"ל לחנך את לוחמיו ומפקדיו. כל הפרשה הזו מסריחה, מהרגע בו התחילה. חקירת מצ"ח הייתה רשלנית והריחה כמו טיוח. תמיר קיבל מהסניגוריה הצבאית את שירותיו של עו"ד משה ישראל, מבכירי הפרקליטים בתחום הצווארון הלבן, מן הסתם – במסגרת שירות המילואים של ישראל וללא תשלום. הוא הואשם בשיבוש הליכים, אבל בעסקת הטיעון עימו נעלם הסעיף החמור הזה – למרות שעל פניו נראה היה שניתן להוכיחו ללא קושי (הרי איש אינו חולק על כך שתמיר שיקר, כאשר טען שהוא אשר נהג בטרקטורון בעת התאונה). אחרי פסק הדין הראשוני התייצבו לצידו של תמיר, בתקשורת ובבית הדין, הרמטכ"ל גבי אשכנזי והאלופים יואב גלנט ומשה קפלינסקי. התערבותו של אשכנזי, מפקדם של היושבים בדין ושאיתם גם יש לו היכרות אישית, הייתה שערורייה בפני עצמה, שלא הייתה עולה על דעתו של איש במערכת המשפט האזרחית. חבריו של תמיר, כולל לובשי מדים בהווה, ניהלו למענו מערכת גלויה וקולנית, תוך התערבות בוטה בעבודת בית הדין; במשפט האזרחי זוהי לכאורה עבירה פלילית של סוביודיצה. אבל בצה"ל, בין החבר'ה, אין גבולות ואין חוקים והכל מותר. אלו שמות הקצינים שחתמו היום על ההחלטה המבישה הזו: אלוף עמרם מצנע, אלוף אילן שיף, אלוף גיורא רום, אלוף שי יניב, תת-אלוף אמנון סטרשנוב. שלושה מתוכם הם שופטים: יניב הוא נשיא בית הדין לערעורים, שיף הוא סגן נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, סטרשנוב הוא שופט מחוזי בדימוס. לכל הפחות משלושתם היינו מצפים להתנהגות של שופטים בישראל, ולא לכזו של גונבי תרנגולות מסביב לקומזיץ. במדינה מתוקנת, כל הפרשה הזו וגם פסק הדין הזה, היו מחייבים חקירה: מי השפיע, מי לחץ, האם מישהו הבטיח או איים. אבל במדינה מתוקנת, לא היינו רואים פסק דין כזה.