אובמה נוטה לאיסלאם - מה עושים?
|
|
|
אובמה בנאומו המפורסם בקהיר [צילום: AP]
|
|
|
|
גישתו של הנשיא האמריקני מעידה כי נוטה הוא בבירור לעבר עולם האיסלאם. הדעות שהביע, הגורסות במשתמע כי על ישראל להתפרק מנכסיה האסטרטגיים, זו הגירסה המכובסת המתכנה "ויתורים כואבים" | |
|
|
|
רבותינו, הפלשתינים אינם רוצים במשא-ומתן בתנאים שווים, הם רוצים אותנו על ברכינו על-מנת שיקל עליהם להמשיך ולשלוח רגל גסה אל תוך קרבינו עד לניצחונם הסופי עלינו לחופי הים התיכון... כל שעלינו כעת לעשות הוא להקשיב לעצתו של הפובליציסט פרידמן לממשל האמריקני, עצה השווה זהב. עלינו להודיע לפלשתינים, למדינות ערב כולל הסורים ולכל מי שמוכן להאזין, אויב כאוהב: "אנו מוכנים למשא-ומתן ללא תנאים מוקדמים. כאשר תחליטו כי גם אתם בשלים לכך, אתם יודעים היכן אנו נימצאים ומהו מספר הטלפון אשר עליכם לחייג על-מנת לתקשר עמנו. עד אז, אל תטרידונו בצרותיכם הזוטות". עלינו להפנים כי ארה"ב של חוסיין אובמה, וזאת להבדיל מהעם האמריקני, אינה המתווך ההוגן עבורנו בסכסוך בינינו לבין העולם הערבי. גישתו של הנשיא האמריקני מעידה כי נוטה הוא בבירור לעבר עולם האיסלאם. הדעות שהביע, הגורסות במשתמע כי על ישראל להתפרק מנכסיה האסטרטגיים, זו הגירסה המכובסת המתכנה "ויתורים כואבים", בתמורה לקו מטוסים פורח באוויר מעל טריטוריה ערבית - מעידות כי אסור לקנות ממנו את המכוניות המשומשות הללו, הוא אינו אובייקטיבי. הלה אינו מבין ונראה כי אינו חפץ להבין מטעמי אוריינטציה מובנים, כי יצירת תנאים שווים בין אומה בת ששה מיליון יהודים בארץ ישראל לבין כחצי מיליארד אויביה העמלים ללא לאות, יומם ולילה להשמידה, היושבים ממש על גבולנו, הינה מופרכת ומוטה במשתמע ובבירור לצד האיסלאמיסטי. אין דין מסירת טריטוריות לאויביך אשר הינה בלתי הפיכה בעליל (אלא רק בדרך מלחמה), לבין קו מטוסים או פתיחת שגרירות בשייח'יה ערבית במפרץ הפרסי, הניתנים לבעיטה החוצה כל אימת שהללו יחפצו. מקרה טורקיה הינה אך הקדימון לנאמר. מעולם לא שאלנו עצמנו כמו גם את אויבינו, "באם אנו מוכנים ל'וויתורים כואבים', לאלו 'ויתורים כואבים' הם מוכנים על-מנת להשיג שלום עמנו"? הבה ונציג זאת אחרת, כל זמן שאויבינו אינם מצהירים, כפי שאנו מצהירים, כי הינם מוכנים ל'וויתורים כואבים' (ברמה ההצהרתית ולא הפרטנית), אין ולא יתכון משא-ומתן אמיתי לשלום בינינו.
|
מהתרפסות להקשחת והגדלת התנאים
|
|
|
ככל שעמקה כריעת ברכנו, בנוסח אובמי ידוע ומתועד, ומועצמים תחנונינו בפני אויבינו לחמול עלינו ולהסכים לשיחות, כן גובר קושי-ערפם, גסות וגבהות ליבם בנו | |
|
|
|
ובכן, הבה ונעמיד דברים תחת פרופורציה. עוד לא הייתה אומה בהיסטוריה העולמית אשר ממש כרעה על ברכיה בפני אויביה בנפש, העולם הערבי ויציר דמיונו (ודמיוננו) החולני: "היישות הפלשתינית", וכה הפצירה בהם לשבת לשולחן המשא-ומתן תוך שמוכנה ל"וויתורים כואבים". דהיינו, התפרקות מנכסינו האסטרטגיים ובלבד שיואילו בטובם להתרצות. מעשה שטן, ככל שעמקה כריעת ברכנו, בנוסח אובמי ידוע ומתועד, ומועצמים תחנונינו בפני אויבינו לחמול עלינו ולהסכים לשיחות, כן גובר קושי-ערפם, גסות וגבהות ליבם בנו, וכן מתארכת רשימת תנאיהם המוקדמים מעימנו לשם פתיחת המשא-ומתן. וכי מה עושה אדם נבון במקרה דנן, הוא אינו מתעלם מהעובדות הטופחות על פניו ומכלכל צעדיו בהתאם לנפרש לנגד עיניו. לא במקומותינו, הקיבעון המחשבתי, הקונספציה הארורה שולטת בכל אשר נפנה. אנו איננו מסוגלים להחליף דיסקט ולהתאים עצמנו למהלכים המדיניים הנפרשים למולנו. אנו את שלנו עשינו, אנו הודענו קבל פלשתינים ועולם כי אנו שואפים למשא-ומתן עם אויבינו ללא תנאים מוקדמים, ובמקום לשמוע ולהפנים את התשובה מהצד האחר, אנו ממשיכים כאחוזי אמוק, כתקליט מקולקל וחורקני, לשוב ולשאת את אותו הפזמון.
|
|
מנהיגינו נראים כמבינים את הבעייתיות מאחזת העיניים של "ידידינו בבית הלבן", אך מעדיפים לראות בכך גשם נדבות. הדעה הרווחת כי אין ארוחות חינם בוושינגטון ומכאן שעלינו להעניק ויתורים בתמורה לתמיכה האמריקנית בנו | |
|
|
|
להביא את רם עמנואל לשאת דברים בפני באי כנס הקהילות היהודיות בארה"ב דומה להבאתו של אוסאמה בן-לאדן לנאום בטקס יום הזיכרון לחללי פיגוע ה-11 בספטמבר במגדלי התאומים. האיש הוא מאחז עיניים או אוויל. האם נעלם מעיניו כי שיפור דרסטי של יחסי הממשל האמריקני עם העולם האיסלאמי חייב לבוא על-חשבון ישראל, בין אם ירצו בכך בממשל בין אם לאו, משום שזו אכן בחלקה הינה מטרתו של העולם האיסלאמי. הבטחתו כי כך לא יקרה לעולם, דומה לערימת גחלים לוחשות על גזיר קרח צף במים. אה כן, איננו מאמינים כי האיש אוויל. מי שמנסה למכור לנו כי אלו הם תנאים שווים ואובייקטיבים לשני הצדדים, הינו סוחר מכוניות משומשות נוכל המנסה למכור לנו גרוטאה שתתפרק לחלקיה ביציאה ממגרש המכוניות, כמכונית יוקרה נוצצת ובמחיר מופקע. המטריד יותר מכל הוא כי מנהיגינו נראים כמבינים את הבעייתיות מאחזת העיניים של "ידידינו בבית הלבן", אך מעדיפים לראות בכך גשם נדבות. הדעה הרווחת כי אין ארוחות חינם בוושינגטון ומכאן שעלינו להעניק ויתורים בתמורה לתמיכה האמריקנית בנו, אינה מביאה בחשבון את היתרון האסטרטגי האדיר של ישראל כ"נושאת המטוסים" האמינה ביותר במזרח התיכון כיום ובמיוחד לעתיד. זכותם של חוסיין אובמה וחבר יועצי האחיתופל שלו "הישראלים" לחשוב כי בכך הינם מתווכים הוגנים בסכסוך, הם יכולים להרשות לעצמם, אחרי הכל גורלם אינו נתון על כף המאזניים, אך חובתנו אנו היא להבנה עמוקה יותר, משום שבגורלנו מדובר. אנו הם הללו הנמצאים בלב הסכסוך ויודעים פרק או שניים נוספים בהלכות יחסינו עם הערבים ומטרותיהם המוצהרות והנסתרות. בד-בבד, נפעל למען האינטרסים שלנו תוך שאנו מגלים גמישות ומטפחים יחסינו עם ארה"ב וכל מי שמוכן להושיט ידו אלינו בנושאים שאינם שוברי קיומנו.
|
|