הידעתם? היועץ המשפטי לממשלה הוא רובוט

וכך היה הדבר: במהלך חקירתו הנגדית של רז נזרי הנפתי לעומתו אצבע צרידה, מגויידת ופרקליטית והטחתי בפניו בסגנון האנאכרוניסטי החביב כל כך על פרקליטים ממולחים: "אני אומר לך שהיועץ המשפטי לממשלה הגיש כנגד מרשי כתב אישום על אונס, בניגוד גמור להסדר הטיעון והעמדה שהציג בבג"צ, כי רצה לנקום במרשי, כי היעץ המשפטי נפגע מביטול הסדר הטיעון" ועל כך השיב רז נזרי בפסקנות חד-משמעית נחרצת, אני מכיר את היועץ המשפטי מספר שנים ואני אומר לך כי היועץ המשפטי לא נוקם ולא נעלב כי אין לו רגשות. דממה ירדה על אולם המשפטים ואני אמרתי בליבי "ווואווו". עכשיו אני מבין , כמה דברים שנראו לי תמוהים ומוזרים בעבר. למשל לבושו של היועץ המשפטי, המקטורן המוזר, מחוץ לזמן ואופנה כלשהי, המכנסיים ובעיקר העניבה שנראה שהגיעה מהאוסף המיוחד של ראש המכון הפתולוגי ד"ר היס, לאחר שהופשטה מגופתו של רוצח סדרתי ממוצא יפני. אם היועץ המשפטי לממשלה אינו אדם אלא רובופרקליט הרי מובן שאין הוא יכול להקלע למצב של ניגוד אינטרסים, כי אין לו אינטרסים, הוא משוחרר לחלוטין מזכרונות ותאווה, מבטו כמבט הטרמינייטור המזהה סביבו מוקדי חום עויינים ואם החליט להגיש כתב אישום כנגד ראש הממשלה, מן הסתם אין בהחלטה זו אפילו לא הד קל מאיזו מחלוקת שהתגלעה ביניהם בישיבת ממשלה, ואם החליט שלא להגיש כתב אישום כנגד ראש ממשלה אחר, הרי שלא היה בכך משום ביטוי לתמיכה ביוזמה מדינית שהיועץ הזדהה איתה או אפילו סתם כתב אישום כתגובה ילדותית לקפה החם ששפך עליו שר החוץ המגושם באחת מישיבות הממשלה בהם ישב לצידו. והאם יכולה הממשלה על כל שריה לבטוח לחלוטין ביועץ המשפטי, לחשוף בפניו מהלכים שטרם הבשילו להכניס אותו אל סוד נשמתה המתלבטת. יועץ משפטי הוא איש סודו של לקוחו, הדברים הנאמרים ביניהם זוכים לחסינות מוחלטת והכיצד יסמוך השר לפיתוח מלפפונים צרי גיזרה על היועץ המשפטי, כאשר כל העת הוא רואה לנגד עיניו את שלוחיי היועץ המשפטי שוטרי החרש של היחידה המרכזית לירקות ופירות מפשפשים במגירות ארונו וחושפים את תחביבו הכמוס ללבוש מחוך פרחוני מתחת לחליפתו וגרבי ניילון מתחת למכנסיו המעומלנות. אם אין אימון מוחלט בין הלקוח ועורך דינו והממשלה היא במידה ניכרת לקוחתו של היועץ המשפטי לממשלה, נפגם היועץ והלקוח משייט לבדו במים סוערים. ומה יהיה הדין כאשר במסגרת מלאכת היעוץ נחשפת בפני היועץ אפשרות לעבירה פלילית על-ידי שר או משרד ממשלתי כזה או אחר, האם רשאי היועץ לעשות שימוש במידע זה ולהעבירו לכיס השני של מכנסיו, כיס התובע הפלילי ולנקוט לגבי הליכים פליליים, האם הוא לא מחוייב מכח החסינות לשמור מידע זה בסוד? ומי רוצה להתלבט בכל השאלות הללו, רק כדי לשמר מוסד אנאכרוניסטי שאיש לא השקיע מחשבה אמיתית בעיצובו ורק משום שנולד יחד עם המדינה, כמו השב"כ, כמו מעמדה המיוחד של הסוכנות היהודית, כמו החוק לנכסי נפקדים, זכה לשכון באולימפוס האלים הנרגזים שתלו על פתח משכנם את האזהרה, אל תגעו בנו אנחנו כועסים.

הטענה שסמכויות היועץ המשפטי לממשלה וראש התביעה הכללית, דבקו זה בזה והיו לבשר אחיד ואין להפריד ביניהם עד קץ הימים, אין לה כל בסיס. מעבר לניגוד העניינים הנובע מן התחושה האנושית הלא נעימה של תובע כללי המתחכך ללא הרף במי שהם לעתים קרובות יעדים לחקירות פליליות, הרי שמדובר בתחומי עיסוק ועניין שונים בתכלית, השואבים אליהם תחומי התמחות, עניין וטיופסי אישיות, כמעט הפוכות זו מזו. מצד אחד אל תפקיד התובע הפלילי, נמשכים אנשים מרי נפש, פסימיים, הנחשפים ללא הרף אל הצד האפל שבנפש האנושית. התבוננו בתובעים הפליליים האגדתיים, אהרן שדר, אוסטרובסקי כהן, שרה סירוטה, ציניקנים גדולים, שעל-פי הגדרותיו של אבי אבות הרופאים היפוקרטוס הם אנשים של כיס המרה, בעורקיהם זורם נוזל ירוק המצהיב את עיניהם ומלבין את לשונם, ידיהם המושטות לשלום יבשות וצוננות ולרוק בפיהם טעם של גיר טחון, ולעומתם היועצים המשפטיים, דומים לחבריהם לממשלה ידיהם רטובות וחמימות, הם אנשים של קיבה וזפק, רוחם בדרך כלל טובה עליהם ויעדיפו קישקע ממולאת על פני סרדין ולבן החביבים על התובעים הפליליים. ניתן לחלק את היועצים המשפטיים שכיהנו בתפקידם לכאלה שצד היועץ המשפטי שלהם התגבר על התובע הפלילי ואחרים שלהיפך, אהרן ברק היה ללא ספק כיס מרה (תובע), ש שהגיש ללא מורא ומצמוץ כתב אישום כנגד לאה רבין וגרם להתפטרותו של יצחק רבין על-אף יחסי העבודה ההדוקים והקרובים ביניהם. ואילו חריש היה קיבה, (יועץ), שבחר להגן על הממשלה למשל כנגד ההחלטה הנואלת של גירוש 400 אנש/י אשר החמאס יצרה את הקאדר הראשון, של קיצוני החמאס, גבריאל בך היה לב, (יועץ), ורק חיים כהן שהיה על-פי הגדרות היפוקרטס אדם של כבד, היה גם יועץ וגם תובע, אך חיים כהן יש רק אחד. אין קשר בין יועץ לממשלה לתובע כפי שאין כל דמיון בין הסניגור הפלילי הרדוף, המתגרש, המתמכר לחוןמרים מסוכנים ובין הפרקליט המסחרי היועץ העגלגל והורדרד. רק עורכי דין בערי שדה, כעפולה, חדרה ואום אל פאחם, עוסקים בכל ותולים על מרפסת המשרד כרזת בד באותיות של קידוש לבנה, "עורך דין לצוואות, נזיקין, תאונות דרכים, משפטי תעבורה, רצח, אונס, סחר בסמים, אשרות, שידוכים, מחירים טובים ותוצאות מובטחות”. ייפרדו זה מזה היועץ והתובע, ילך כל אחד מהם לדרכו השונה ואם יחושו געגועים קשים מנשוא זה לזה מן הסתם יוכלו להיכנס איש לחדר רעהו שיהיו מן הסתם סמוכים זה לזה, בתחילה יהיו כתאומים שנפרדו בלידתם אך בהדרגה יאמץ כל אחד מהם קלסר פנים שונה האחד יגדל זקן אדמוני והאחר פיסת שפם מאפיר מתחת לחוטמו. כבר היו פרידות דומות, בעבר, ואולי אף כואבות יותר, ראש המוסד נפרד מראש השב"כ ואישיות אחת, איסר הראל, "הממונה", התפצלה לשניים שכבר שכחו זה את זה ולעתים הם נלחמים ומתחרים זה בזה, והתחרות טובה לא רק בין רשתות מזון. וגם ראש הממשלה נפרד יום אחד משר הביטחון, דוד בן-גוריון נסע לשדה בוקר ופנחס לבון שקע בעסק הביש, אם כי עד עצם היום כאשר אני שומע ברדיו את צמד התיבות "ראש הממשלה", אני לא יכול שלא להשלים אותן באופן ספונטאני בלבי "ושר הביטחון". האיום כאילו פיצול תפקידי היועץ המשפטי לממשלה, משול לפיצול הגרעין באתר הניסויים של אלאמו ויוביל לתגובת שרשרת איומה ונוראה ומערכת שלטון החוק תעלה השמיימה בפטריית ענק, הוא חזיון תעתועים של רובו-פרקליטים המקיימים את שני החוקים הראשונים של הרובוטיקה הממשלתית, שלא נהגו על-ידי איזאק אסימוב: 1. "אין לקצץ בסמכויותיו של רובוט מתפקד. 2. "כל הרובוטים שבסביבה ויחושו מייד לעזרת רובוט מותקף"