הצלחתה של חברת גינדי החזקות, למכור תוך חודשיים 290 דירות יוקרה בתל אביב, מגלה, כאילו בדרך אגב, שיטת מימון ייחודית של החברה, המהווה מקור לחלק ניכר מרווחיה: הקונים משלמים, בעת חתימת החוזה, סכום המממן לחברה את השקעתה ברכישת המגרש. הדבר חוסך לחברה הוצאות מימון, מקל עליה ביחסיה העסקיים עם הבנקים, ומגדיל כמובן את הרווחים.
גינדי החזקות רכשה את המגרשים ממינהל מקרקעי ישראל, במכרז, לפני כחודשיים, והתחייבה לשלם 425 מיליון שקל. החברה דאגה לקבל קו אשראי מבנק (כנראה לאומי), אף הוא מיועד רק למימון לטווח קצר, כפי שנראה מיד. התוכנית של החברה פשוטה: כל קונה משלם, בעת חתימת החוזה, מקדמה, שתכסה את מלוא ההשקעה ברכישת הקרקע.
רוב הקבלנים והיזמים דורשים מהקונים, בעת חתימת החוזה, מקדמה של 10% עד 15% ממחיר הדירה. מקדמה זו אינה מכסה את התשלום בעד הקרקע. הקבלן נאלץ לממן את רוב הרכישה מהון עצמי, או - ברוב המקרים - מאשראי בנקאי. האשראי מגדיל את הוצאות המימון, מייקר את הדירה או מקטין את רווחי היזם, או שתי התוצאות גם יחד.
גינדי החזקות פועלת אחרת, לא רק בפרויקט שרונה, אלא גם בפרויקטים קודמים אחרים שלה: הקונים נדרשים לשלם, בעת החתימה, 35% ממחיר הדירה, לעתים קצת יותר, לעתים קצת פחות. העיקרון הוא, ככל הידוע, שתשלום המקדמה יכסה את מחיר המגרש. חסל סדר אשראי בנקאי יקר, החברה חוסכת כסף, והיא מגדילה את רווחיה ו/או מוזילה את הדירות.
