לא מעט שואלים אותי מדוע בכלל צריך את הבורסה והשווקים הפיננסים. מעבר לקנייה של ני"ע בזול ומכירה ביוקר ומכאן לגזור רווח נאה יש לשווקים הפיננסים מטרה מאוד ברורה. מטרתו של שוק הון מפותח הינה חלופה מימונית לגיוס הון תוך שיתוף ציבור המשקיעים בהצלחה, או בכישלון, של הפירמה המגייסת.
אני אסביר...
כאשר ישנה פירמה שמעוניינת להרחיב את עסקיה עומדות בפניה 2 חלופות עיקריות: הראשונה-לקיחת הלוואה בנקאית והשנייה - גיוס הון בבורסה באמצעות הנפקה ראשונית (IPO) או הנפקות חוזרות. ההבדל בין 2 החלופות הוא רב. הלוואה מהבנק הינה תחת תנאים שהבנק מציב כגון ריבית, תנאי החזר ושיעבודים. מנגד, הנפקה בבורסה גם היא יוצאת לדרך תחת אי אילו תנאים אולם מדובר בתנאים "רכים" יותר לטעמי שכן הפירמה מוכנה לשתף את המשקיעים בהצלחה, אם תבוא.
לשם מה צריכה הפירמה הון נוסף? ישנם המון סיבות כאשר המרכזית בינהן הינה הרצון לפתח את עסקיה. ההתפתחות העסקית יכולה להיות אורגנית ויכולה להיות באמצעות רכישות של פירמות מתחרות. בשני המקרים הפירמה צריכה הון על-מנת להשלים את מהלכי הצמיחה וכאן באה לידי ביטוי האפשרות המימונית שמציע שוק ההון.
במידה והפירמה בחרה בגיוס הון בבורסה היא מחליטה לשתף את מחזיקי המניות בהצלחתה (לצד אפשרות של כישלון) ומציעה לבעלי המניות ליהנות מאפשרות של רווחי הון, במידה ומחיר המנייה בבורסה יעלה, להצביע באסיפות הכלליות בתור מחזיקי מניות וכן ליהנות מקבלת דיבידנד במידה ויחולק. המשקיעים המחזיקים במניות יכולים לבחור האם להמשיך להחזיק במניות ואם לאו יש באפשרותם למכור אותם בכל עת בהתאם למחיר הרלוונטי. המחיר הרלוונטי הוא המנוע של השווקים הפיננסים מכוון שמחיר זה משתנה מעת לעת ובזמן שיש מוכר מניות שלדעתו המחיר יקר מדי יש מנגד קונה מניות שחושב שהמחיר ראוי. המו"מ התמידי בין הקונים למוכרים מניע את השווקים.
מכאן באה התרומה האדירה של השווקים הפיננסים לכלכלה המדינית. התפתחות הפירמות יוצרת מקומות עבודה נוספים וכוח הקנייה עולה (תחת פרמטרים נוספים כמובן) - מה שמניע באופן חיובי את הכלכלה.
בחינה של מדינות נחשלות מראה כי השווקים הפיננסים בהן כלל לא קיימים וכאשר ישנה מערכת בנקאית רעועה לצד חוסר בשווקים פיננסים מתפקדים למדינה מאוד קשה לצאת מהנחשלות.