השבוע חגג ארגון השמאל הקיצוני 'בצלם' את יום הולדתו ה-20. לכאורה, כבר ילד גדול. אבל מבחינה מנטלית נותר בגיל הילדות המוקדמת: אינפנטילי משהו, עם ראייה חד-ממדית, ומפיץ מדי פעם כזבים הזויים ועדויות חד-צדדיות, אשר מציגים את מדינת ישראל קבל עולם ומלואו ככובשת וכמדכאת את הפלשתיני 'המסכן', הצדיק שאינו מסוגל, נעבעך, לפגוע בזבוב.
ייאמר מיד: ארגוני זכויות אדם, הינם מוסד לגיטימי וחיוני במדינה דמוקרטית. אולם בתנאי שלא יהיו חד-ממדיים. ובתנאי שיתנהלו בשקיפות מוחלטת לגבי המקורות הכספיים שלהם.
לא זה מה שקורה בבצלם. אם בעבר חשבנו שיפי הנפש של בצלם פועלים מתוך פתטיות תמימה, הנה מתברר, ש
יש לנו עניין עם ארגון שמייצג כסף זר, ובגדול. תקציבו ממומן ברובו בכספים של ממשלות אירופיות וגופים עוינים, ובהם האיחוד האירופי, משרדי החוץ הנורווגי והשווייצרי, קרנות בשוודיה, בשווייצריה, בדנמרק ובהולנד, וארגונים נוספים של איסטניסים עדיני-נפש בגרמניה, באנגליה ובארה"ב (למשל, קרן פורד, המנציחה את שמו של האנטישמי הנאלח הנרי פורד, מעריצו הנלהב של היטלר ימ"ש).
כספים זרים אלה, חלקם מגיעים מן הסתם ממקורות מפוקפקים, מתערבים בעזות מצח חסרת-תקדים וברגל גסה, בענייניה הפנימיים של מדינת ישראל. לא קשה לנחש כיצד היו מגיבות מדינות אלה, אילו התברר שישראל או גופים ישראלים, מממנים ארגונים חתרניים מקומיים.
בסך-הכל נהנים כחמישים עמותות וארגוני השמאל (בצלם, '
שלום עכשיו', עדאלה, 'זוכרות', מחסום ווטש, יש דין, מרכז מוסאווה ועוד ועוד), המתיישרים בדרך-כלל אוטומטית לצד דרישות וטענות פלשתיניות, מתרומות עתק זרות. הכסף הזר המוזרם אליהם מחו"ל מסתכם ב
עשרות מיליוני שקלים לשנה. בין הנהנים מכספים אלה בולט, איך לא?,
ארגון בצלם, שקושש בשנים 2006/7 תרומות אירופיות בסך 3.4 מיליון שקל.
בצלם, מסתבר, הפך לחביבם המוביל של 'אוהבי ישראל' האירופים, שוחרי זכויות הפלשתינים, ולא בכדי: הוא היחיד שחילק מאות מצלמות טלוויזיה לפלשתינים, על-מנת שיתעדו מה שנחזה במבט שטחי כפגיעה בזכויותיהם. אילו האמת הייתה נר לרגלי הארגון שחרט על דגלו את זכויות האדם, היה מוצא לנכון לחלק מצלמות גם למתנחלים, לתיעוד האלימות הפלשתינית: פיגועי טרור אכזריים, שריפת שדות, גדיעת מטעים, עקירת כרמים, גניבות רכוש ומה לא.
