המשא-ומתן, או בכלל ההתנהלות הישראלית אל מול החמאס, דומה לקרב כנופיות, בו מכריע הכבוד, רמת הנבזות, וכל אלים גבר. רמת אלימות שמגבירה ומלבה את האלימות של הצד השני.
הישראלים כהרגלם מתחסדים, ולא יכירו בכך שגם הם התאהבו בשפת האלימות, והם משתמשים בה לא רק מחוסר ברירה, אלא גם מרצון חופשי כדי להכריע רק כפי הבנתם, בכוח הזרוע, את הסכסוך הישראלי-פלשתיני.
"דם על הידיים"?! הפלשתינים אומללים ומופקרים, שלוחמי החופש שלהם רוצחים נשים וילדים כדי לזכות בחופש לאומי, ארורה שפת החירות שלהם, שבה הם משתמשים באמצעי פסול כדי לקדם מטרה צודקת. בוודאי, יש להם דם על הידיים, אך גם לישראלים. מגוחך יהיה לטעון שאלפי ההרוגים הפלשתינים כולם היו הכרח מגונה, גם לנו דם על הידיים, מהיכן הצדקנות המאוסה הזו שאין מתים פלשתינים שהותירו דם נפשע על הידיים הישראליות. ידנו שפכה את הדם. והבכי האנושי של המשפחות השכולות הפלשתיניות אינו נחות יותר.
בפעם המי יודע כמה יטיחו בנו הערבים שאנחנו מבינים רק כוח. האמת?! צודקים. במקום לשחרר את מרואן ברגותי כמחווה לפיוס ובניית הנהגה של דיאלוג, תוך חיזוק המתונים יחסית, הוא ישוחרר תחת לחץ וכוחניות של החמאס, ונעודד, שוב, את הצד הקיצוני והאלים יותר. כמו בפינוי עזה, בה הטרנספר של היישוב היהודי היה חד-צדדי וכוחני, ללא הסכם ותיאום עם הצד המתון במחנה הערבי, ושחיזק את הקיצונים.
במקום ליזום מהלכים מדיניים של פיוס, הכורכים שחרור אסירים פלשתינים במהלכים כוללים של ויתור גם מהצד השני, ישראל מתבצרת בעמדה כוחנית ונאלצת רק מכוח אלימות החמאס לשחרר את אותם אסירים כנגד גלעד שליט בלבד.
ישראלים רבים יחושו מושפלים שסחטו אותם, אך זו דרכה של אלימות, היא חרב פיפיות. המפעיל משטר של דיכוי, נישול והרג, עליו לצפות שהצד השני ינהג באותה מידה של אטימות ושחצנות. טוהר הנשק של צה"ל שאין לו מקביל ערבי, אינו יכול להוות הצדקה וכיסוי ביזיון של שליטה בעם אחר. והאלימות הישראלית תייצר רמת אלימות ונבזות נגדית מתגברת.
המחיר אינו מופרז, כי השב"כ יעיל באופן מדהים ואוסף ומלקט את יזמי הטרור והם מצטברים מהר במשך השנים. התפוקה של תפיסת ישראלים אצל הצד השני היא עלובה, חייל אחד חי. ולכן, ההתרברבות הפלשתינית על המחיר הגבוה מעידה על מצוינות השב"כ וצה"ל, ועל חוסר יכולת מבצעית של ארגוני הצבא הפלשתיני.
השב"כ מציין שתשתית המודיעין והסיכול להתארגנויות טרור ביהודה ובשומרון היא כיום מעולה ומשובחת. אומנם באופן טבעי המופקדים למנוע טרור יתעבו הזרמת דם חדש של מארגנים ויזמי טרור אל תוך השטח. אך האם לאותו שב"כ מפואר תהיה בעיה לעקוב וליירט כל נבל משוחרר היוזם טרור? השב"כ מחסל במלחמה נגד הטרור, בלי לבדוק משפטית, וכך יעשה ובצדק גם בהמשך לכל משוחרר טרי.
מסוכן לחיות באזור כאן, אין היגיון והגינות ליצור חשבון מופרד על מספר הנרצחים כתוצאה מעסקת שליט דווקא. מישהו בימין מחשב גם כמה טרוריסטים מיוצרים כיום בעזה הנחנקת במצור, מישהו חישב וייחשב כמה ישראלים ימותו כתוצאה מכך?! יש רב חושב, אצל רבני הימין המתנגדים לעסקה בשם קודשי ישראל, שחישב כמה דם ישראלי נשפך כתוצאה מאי-הגעה לשלום ופשרה בשל מפעל ההתנחלות?! מדוע ההתחשבנות צצה פתאום רק אל מול שחרור מרצחים, שהוא רק עוד תוצאה של הסכסוך האלים המתמשך.
גלעד שליט חי וקיים, וצה"ל ומדינת ישראל ישלמו מחיר עבורו, מחיר סביר ומתאים לאפיו של הסכסוך:
מחיר אלים ומגעיל. הפריעה של השטר המוסרי של צה"ל בשחרור כל חייל הנופל בשבי האויב מחזקת מאוד את מדינת ישראל ומבצרת את נחישות הלוחמים. ה"כניעה" לחוקי המשחק אותם גם צה"ל כותב: אלימות, נבזות, כוחנות - היא תוצאה הכרחית.
באלימות כמו באלימות, מה שלא הולך בכוח יילך בעוד יותר כוח, אך חשוב לזכור שאת הלקח הזה מיישם גם הצד השני. לא רוצים לשחרר מרצחים? דברו שלום.
