קבלו ציטוט: "כואב לי ששרון הולך להיעלם מהזיכרון ההיסטורי לא בדרך שהיה ראוי לה. אם אחרי הפגיעה השנייה שהרסה את מוחו, כשהיה ברור לכל שאין תקומה מזה, היו מנתקים אותו מהמכשירים, הוא היה זוכה למות גיבורים"... (השר פואד בן-אליעזר סופשבוע מעריב, 20.11.09). אני ממליץ לקרוא עוד פעם, ולהרהר במשפט:
"כשהיה ברור לכל שאין תקומה מזה, היו מנתקים אותו מהמכשירים".
כואב לשר פואד על ידידו
אריאל שרון. הוא היה רוצה לראות לוויה מפוארת שלו כשגדולי העולם מגיעים לישראל כדי לחלוק לו כבוד אחרון. "מות גיבורים" הוא קורא לזה. ואיזה שד נכנס בו שבא לו לראות את הלוויה של שרון? הנה לכם התשובה (ציטוט):
"ברור לכל שאין תקומה מזה".
למרות שפואד מתנסח בצורה מגושמת, לא קשה לפענח את המסקנה האחת ממה שאמר: (כנראה) אריאל שרון מת. הידיעה על מותו טרם הגיעה לציבור, רק משום שיש למישהו (או יותר) אינטרס, לא לנתק אותו מהמכשירים.
יש לי חבר רופא. הציטוט הזה של פואד, היה נושא שיחה בינינו במפגש האחרון. אמרתי לו שאני מתכוון לכתוב על זה, ושאלתי לדעתו. אחרי שהתפלא על ההתעלמות של התקשורת מהנושא, הוא הביע דעה באמצעות שאלה: "איך זה שאף רופא לא הופיע בטלוויזיה כדי לדבר על החוסר סיכוי של שרון להתעורר"?
"והתשובה"? - השבתי בשאלה.
"אני משאיר לך לנחש", השיב.
"כסף", אמרתי.
"זה אתה אמרת", חתם את השיחה.
מאחר שמדובר בכסף ציבורי, מותר לציבור לשאול שאלות. זה לא היה מזמן שעמית סגל (ערוץ 2) חרך את בשרה של הבזבזנית ח"כ
דליה איציק, שהחליטה להשקיע כספי ציבור בשיפוץ דירתה. שבועיים אחרי התבשר עם ישראל שהמשתמטת שדרגה את לינתה בפריז לסוויטה יקרה. יומיים אחרי, (שוב) עמית סגל פרסם תחקיר על בזבוז כספי ציבור בסלון האווירי בפריס.
אהוד ברק נאלץ לגמגם משהו על "תקלה". במקרה הזה התקשורת מילאה חובתה כלפי הציבור.
ושרון מה? האם כשמדובר בו, פג תוקפה של זכות הציבור לדעת? אל תגידו, שרון כבר לא במשחק. כל אימת שקיים חיבור בין כסף ציבורי לאיש, מותר לשאול שאלות. אני זוכר שאחרי האירוע המוחי הראשון, סיפרו לנו שהוא חזר לאיתנו. יותר מאוחר התברר שרימו אותנו. יש לי תחושה, שהסביבה של שרון לא בוחלת בשקרים כדי לשרת אינטרסים.
חמש שנים חסר חודש, מאז קד שרון את הקידה האחרונה, וירד מבימת ההיסטוריה. האיש האכזר הזה, שסיבך אותנו בפלילים שלו, עשה מה שמעולם לא עשה מנהיג במדינה דמוקרטית. הוא עקר אלפים מתומכיו למרות שניצחו בקלפי (פעמיים). האכזריות הזאת זיכתה אותו בהגנה של התקשורת. אחרי שהתחייב לעקור,
אמנון אברמוביץ' הכריז עליו בציניות כעל אתרוג עם תאריך תפוגה - עד אחרי ההינתקות.
מסתבר שגם המציאות יודעת להיות צינית. שני אתרוגים, גורל דומה. זה של אברמוביץ', וזה של סוכות. בדיוק כמו האתרוג של סוכות שמאבד את ערכו לאחר החג, האתרוג של אברמוביץ' איבד את ערכו לאחר העקירה. האתרוג עשה את שלו, האתרוג יכול ללכת.
בשם אלוהי הרייטינג, אני קורא ל
רביב דרוקר ולעופר שלח לעשות תחקיר בנושא, ולשדר את התוצאה בתוכניתם "המקור" (ערוץ 10). אם יש סיכוי שיתעורר, צריך לבשר לפואד שכואב לחינם את מצבו. ואם הוא מת, יש לנתק אותו.
