הקפאה אינה משחק מילים

ההחלטה על "הקפאת הבנייה" בגדה או בלשון אחר "השהיית מתן אישורי בנייה ביהודה ובשומרון" החזירה ללקסיקון הלאומי של המנהיגות הישראלית שימוש בביטויים שמחטיאים את המטרה שהוצבה בפני הממשלה (כך לפחות נטען) למציאת אפיקים לחידוש המשא-ומתן המדיני עם אש"ף (אבו מאזן) לשם השגת הסדר שלום בינינו לבין שכנינו הפלשתינים. לעתים משתמשים מנהיגינו בביטויים מושאלים מתחומים אחרים, שחששי הגדול הוא שבכך הם מבטאים את עמדותיהם האמיתיות ושאין מדובר רק בשימוש לא מושכל בפניני לשון. זכורה לכולם התבטאות שיוחסה לאהוד ברק בתקופת כהונתו כראש ממשלה ולאחר כשלון השיחות עם ערפאת: "הורדנו את המסכה מעל פניו של ערפאת..." - משל יחסינו עם הפלשתינים הם נשף מסכות או מופע תיאטרון. המאמץ להשיג הסדר שלום שייתן ביטחון לאזרחי ישראל הנו בנפשה של האומה. לא ריאלי טי.וי של מציאת האיש מאחורי התחפושת, אלא צורך קיומי של העם היושב בציון. טעות זו של שימוש בביטויים לא נכונים קיימת גם עתה. האמירה כי ההקפאה "העבירה את הכדור לחלק המגרש הפלשתיני" מושמעת יותר ויותר. לא, אין מדובר במשחק. אלו החיים. חושבת ממשלת ישראל כי פתרון הסכסוך מתבסס על פתרון של שתי מדינות לשני עמים המוביל, בהכרח, לוויתור טריטוריאלי גדול ולפינוי התנחלויות. היא תאמר זאת בבירור ותדגיש כי החלטת ההקפאה הינה מרכיב הכרחי בצעידה בנתיב זה. חושבת הממשלה אחרת - שלא תקפיא ובוודאי שלא תציג זאת כתרגיל שכל כוונתו ליצור מניפולציה של דעת הקהל בעולם לגבי האחריות הפלשתינית לקיפאון בשיחות. קבלת החלטה משמעותית כמו זו שהתקבלה (אם יש כוונה לממשה) צריכה להשיג את המרב המדיני ולקדמנו לשלום, ולא להציגנו כ"תחמנים" שרק רוצים להפיל אשמה על מישהו אחר. גם הצגת ההחלטה כמחווה לארה"ב (מסיבות של פוליטיקה פנימית) ולא כאיתות לפלשתינים על כוונותינו בהסדר קבע מביאה להחטאת המטרה: האמריקנים אינם מרוצים ואינם רואים בהחלטת ההקפאה החלטה מספקת והפלשתינים אינם מתיישבים לשולחן המו"מ. יתרה מכך, ניסיונות בכירים במחנה הימין הישראלי אף מרחיבים גישה זו וטוענים כי כל תמיכתם בהחלטה נובעת מביטחונם שלא יהיה צורך לקיימה הואיל והפלשתינים יטרפדוה. אין זה פלא שבמצב זה, שבו בכירים בציבוריות הישראלית מציגים את ההחלטה כתרגיל שנועד להשפיע על דעת הקהל בעולם או כלי להעברת תפוחי אדמה לוהטים, הוא מתקבל ככזה ואינו נותן שום פרי מדיני. אמנם העידן התקשורתי הנוכחי מאופיין ב-sound bites, כלומר - אמירות קצרות וממוקדות הבנויות על אנלוגיות ברורות לאוזני המאזין והקורא, אך גם כאן מתחייב שיקול דעת. האמירות צריכות להיות קצרות. ההתבטאויות ברורות לכל שומע, אבל המהות צריכה לעמוד מאחורי הדברים. החלטה של ממשלת ישראל לוותר ויתורים כואבים ולהסכים לפשרות מרחיקות לכת צריכות למצוא ביטוין באמירות ברורות של שרי הממשלה, שאין כפל לשון וקריצות עין בצידן.