אנו עומדים, ככל הנראה, לקראת השלמתה של "עסקת שליט". לאחר משא-ומתן מתיש ומתסכל עומדים שני הצדדים להגיע סוף-סוף לעמק השווה. אוקיינוס של מילים נכתבו ונאמרו בעד ונגד העסקה. עיקר הדיון נסב סביב שתי שאלות - מה המספר הראוי של מחבלים-אסירים שראוי יהיה לשחרר תמורת חייל שבוי-חטוף ישראלי אחד, ומי הם הארכי-מחבלים שאסור לה לישראל להסכים לשחרורם. מבחינה זו - אין הבדל בין עסקת חליפין זו לבין כל עסקות החליפין שהיו לנו בעבר.
מה שכמעט איננו עולה בשיח הציבורי, זה המאפיין החריג והייחודי לעסקה - ההשלכות האסטרטגיות שתהיינה על התהליך המדיני, על סיכויי המשא-ומתן בין ישראל לפלשתינים, ועל סכנת שדרוגו של הסכסוך ממאבק מדיני לעימות בין-דתי. השלכות מסוג זה לא היו לנו בעסקת ג'יבריל, בפרשת טננבאום, או במשא-ומתן להחזרת גופותיהם של רגב וגולדוואסר.
מה שעומד במוקד הדיון במשא-ומתן הנוכחי הוא עתידה וגורלה של ההנהגה הפלשתינית. במוקד הוויכוח עומדת בחירה והכרעה בין שתי דרכים - בין הדרך המדינית לבין דרך המאבק האלים, בין גורם פלשתיני בעל אוריינטציה מדינית ו"חילונית" המבקשת הסכם פשרה עם ישראל, לבין מנהיגות פלשתינית פנאטית-דתית, מנהיגות החותרת למדינה הפלשתינית-השלמה, שבה אין מקום לישראל וליהודים שבשטח.
ועוד אלמנט חשוב שאיננו מתייחסים אליו, זה העימות שבתוך הנהגת החמאס - בין רצועת עזה לדמשק. אין כאן עימות גיאוגרפי או בין-אישי. על הפרק ניצבת שאלה מהותית ועקרונית - מי יכריע ויקבע לגבי פתרון הבעיה הפלשתינית. האם יהיו אלה הפלשתינים היושבים "בפנים" - אם זה ברצועת עזה או בגדה המערבית - או שההכרעה, או לפחות זכות הווטו, נמצאת בידי הגולה הפלשתינית, בידי אלה השוללים כל פתרון מדיני שלא יענה על הבעיה המרכזית המעסיקה את הגולה - תקוות השיבה לבתים וליישובים שננטשו במלחמת 48', בתוככי ישראל.
ממשלת ישראל, העומדת לקבל ההחלטה בימים הקרובים, אסור שתגביל את השיקול רק במידת הסכנה הנשקפת לנו אם יחזרו עשרות ומאות רבי-מחבלים לשטח. אין, כמובן, לזלזל בסכנה זו, אולם אל לנו לאבד את חוש המידה לגביה.
התומכים בעסקת החילופין "בכל מחיר" לא באמת מתכוונים לכך. אילו הציג החמאס תביעות מדיניות - "גלעד שליט תמורת ויתור על הר הבית" למשל, לא היה נמצא מי בישראל - ואף לא בני משפחת שליט - שהיה מציע לקבל תנאי זה. אולם התוצאה הבלתי נמנעת של קבלת כל תנאי החמאס היום היא כניעה ישראלית חד-משמעית המסייעת להכרעה במאבק הפנים-פלשתיני. עסקת שחרורו של גלעד שליט תהא בפועל הכרעה ישראלית בעימות שבין אש"ף לחמאס, בין אבו מזן לח'אלד משעל, בין אוריינטציה מדינית לדרך המאבק הפלשתיני האלים והפנאטי-איסלמי. מה שחייב להנחות את מקבלי ההחלטה בירושלים זו ההכרעה בין שתי דרכי-היסוד האסטרטגיות של המנהיגות הפלשתינית, וכיצד ממזערים את ניצחונה הגדול של תנועת החמאס, כיצד מצליחים להטות את הכף, בכל זאת, לטובת אש"ף, לטובת היריב המדיני ולא הפנאטי-דתי.
